שאשא ואח' נ' ר.א. ריהוט ומזון בע"מ

פסק דין

רקע וטענות הדברים

בפניי תביעה בהליך של תביעות קטנות.

גב' מיטל שאשא ומר ראובן שאשא (להלן: "התובעים") הזמינו ביום 10.8.12 שתי ספריות מאת חברת ר.א. ריהוט ומזון בע"מ (להלן: "הנתבעת") אשר הורכבו אצלם בבית ביום 6.9.13.

עם ההרכבה הבחינו התובעים כי אחת הספריות פגומה באופן חלקי, והשנייה פגומה באופן טוטאלי. התובעים הודיעו למתקין על הפגמים, והוא הביא צבע בכדי שיבצע תיקונים קוסמטיים. התובעים סרבו לכך ודרשו שיחליף את הספריות הפגומות והוא לא הסכים לכך.

התובעים יצרו קשר עם הנתבעת והודיעו על הפגמים. הנתבעת הבטיחה כי תשלח נציג לבדוק את הנושא, ולאחר יותר מחודש הגיע אותו מתקין אשר צילם את הפגמים ואמר שהוא יעביר אותם הלאה ויטפל בעניין.

לאחר כשבועיים התובעים יצרו שוב קשר עם הנתבעת, אשר טענה כי הסבתא של המתקין נפטרה ובשל כך התמונות לא הגיעו אליה. לאחר דין ודברים סוכם כי הספריות הפגומות יוחלפו. דא עקא, מתקין מטעם הנתבעת שהגיע לביתם של התובעים החליף רק את החלקים הפגומים ולא את הספריות כפי שסוכם. התובעים הודיעו על כך לנתבעת אשר שלחה נציג אחר שיבדוק מה ניתן לעשות. נציג זה הציע פיצוי של שידה או מראה, דבר שלא היה מקובל על התובעים, ואלו בלית ברירה הגישו את תביעתם זו.

הנתבעת טענה מספר טענות:

ראשית שאין לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה שכן המפעל שלה בצפון.

שנית, כי אין יריבות משפטית בין הצדדים, שכן התובעים רכשו את הספריות מאריאל בני ברק, והנתבעת קבלה ממנה את העבודה ולא מהם.

שלישית, טענה הנתבעת כי היא ניסתה לפתור את הבעיה ולהחליף את הדלת ולתקן את הפגמים והתובעים סתם מיהרו להגיש את תביעתם ולא אפשרו לנתבעת לסדר את העניין.

רביעית, טענה הנתבעת כי אין פרופורציה בין הסכום הנתבע לבין הסכום ששולם לנתבעת. התובעים שילמו לנתבעת עבור הספריות סך של 3,400 ₪, והם דורשים פיצוי ע"ס 7,500 ₪, דבר שאינו הגיוני כלל וכלל.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתמונות שהוגשו לי במהלך הדיון ובעדויות הצדדים שבפניי החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, מהנימוקים שאפרט להלן:

לדידי, לבית המשפט זה הסמכות לדון בתובענה לאור מקום הזמנת המוצר ומקום ביצוע העבודה. סבורני שקיימת גם יריבות משפטית בין הצדדים, כשהחנות בבני ברק שימשה כשליחה של הנתבעת והיד הארוכה שלה.

לגופו של עניין, הוכח שנפלו פגמים בהתקנת הספריות, וכך גם התרשמתי מהתמונות שהוגשו לתיק.

נציג הנתבעת המלומד, הצהיר בפניי כי בכוונתו לתקן את הדלת. התרשמתי שהמדובר באדם ישר, אמין, מודה בטעויות שלו ומוכן לתקנם. עם זאת, אך לאחר מסכת הטרטורים שעברו התובעים אינני סבור שעלי להורות להחליף את הספריות שהותקנו, ולהתקין ספריות חדשות כפי שסוכם בין הצדדים בהתחלה.

התובעים עשו מעל ומעבר בכדי להביא את העניין לתיקונו ואכן "הגיעו מים עד נפש". במקרה שכזה זכאים התובעים לביטול העסקה ולדרישת השבת הסכומים ששלמו ופיצוי. הנתבעת תחזיר לתובעים את הסכום שהם שלמו, דהיינו סך של 3,400 ₪ ותגיע לביתם של התובעים ותיקח את הספריות שלה בחזרה.

באשר לעוגמת הנפש, אכן לפום צערא אגרא (אבות, ה', כ"ג) אך, הסכום שנתבע ע"י התובעים הינו מופרז בעיני, משכך, הנני פוסק כי הנתבעים ישלמו לתובעים סך נוסף של 1,000 ₪, סכום זה מהווה רכיב פיצוי לא ממוני, וכן הוצאות משפט זה.

לא שולם הסכום הנ"ל (4,400 ש"ח) תוך 30 יום מהיום, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.