שאר ישוב נ' שילמן

החלטה

1.בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2.בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (כבוד השופטת רחל חוזה, ס' נשיא (בדימוס)) מיום 5/9/11 בתיק ת"ק 22193-03-11, לפיו נתקבלה תביעת המשיבה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 8/9/10 בסמוך למרכז חורב שבחיפה. התאונה ארעה בין רכב המשיבה לבין רכב המבקש מס' 1 בו נהגה בתו, המבקשת מס' 2.

3.בפסק דין מפורט, תוך התייחסות לראיות שהובאו בפניו, קבע בית המשפט כי יש לקבל את גרסת המשיבה, בכלל ולאור העובדה שהמבקשת מס' 2 לא התייצבה כלל להעיד – ואף לא נתבקשה בקשה לדחות הדיון לצורך שמיעת עדותה - בפרט.

מדובר בערעור המתייחס למעשה לקביעות עובדתיות, שעל פניהן מבוססות על חומר הראיות שהוצג בפני ביהמ"ש. בכגון, אלה, אין ערכאת הערעור מתערבת ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור. כפי שהובהר, עיון בחומר הראיות, מורה כי מסקנתו של בית משפט קמא, מבוססת היטב.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ב, 03 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: