שאפ נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו, (כב' השופטת שרית קריספין אברהם), אשר ביום 25.5.2011 הרשיעה את המערערת בעבירה של נהיגה בשכרות וביום זה גזרה את דינה לעונשים שונים בהם פסילה בפועל ל-24 חודשים.

בית משפט קמא בהכריעו את הדין התיחס הן לתוצאות בדיקת המערערת באמצעות מכשיר ינשוף, אשר מצא שבאוויר שבריאותיה כמות של 385 מיליגרם אלכוהול, לכל ליטר אוויר נשוף, התיחס לבדיקת מאפיינים שבה נכשלה המערערת רבתי, התיחס לעדויות המערערת ובעלה שהעיד כעד הגנה, ועדויות עדי התביעה שוטרים שהעידו בכל הקשור לממצאי הינשוף וליתר הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא.

בערעורו בלשון חריפה מדי לטעמי, כדרכו בקודש, תוקף ב"כ המערערת את פסק דינו של בית משפט קמא בנקודות שונות בהן לעובדה שלא התקיים הליך של הקראת כתב האישום כראוי וכנדרש בסעיף 143 לחסד"פ (נוסח משולב) תשמ"ב-1982, תוקף הוא את קביעות העובדה ואת ממצאי המהימנות של בית משפט קמא, תוקף הוא את משנתו של בית משפט קמא לראיות שבאו בפניו, את דרך הבדיקה באמצעות המכשיר הספציפי, מכשיר הינשוף שבו נעשה שימוש בתיק זה, ואת הדרך שבה הפעילו השוטרים שהפעילו את המכשיר.

אומר שקביעתו של בית משפט קמא בהכרעת הדין ברוב הנקודות שבה נכונה וראויה. בית משפט ביסס את ממצאיו על עדויות שוטרים ומסמכים שבאו בפניו, ולא מצאתי שעלי כערכאת הערעור להתערב באותן קביעות עובדה שקבע בית משפט קמא.

באשר להקראה שלא התקיימה לטענת הסניגור, גם אם הטענה הזו נכנה, ואינני בטוח מהפרוטוקולים המודפסים של בית משפט לתעבורה, הרי בית משפט קמא היה ער לכך שהנאשמת כופרת בכל העובדות המיוחסות לה ומשכך, הגם שלישיבת מענה חשיבות רבה, ראה לענין זה ע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2006(1), 2813 אין בנסיבות התיק שבפני באי קיום ההקראה במידה ולא קוימה כדי לגרום ולו מעט עיוות דין למערערת.

אומר שהתלבטתי בשאלה האם צריך היה בית משפט קמא להיעתר לבקשתה של המערערת שבאה בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, לדחות הדיון על מנת לאפשר להגנה להגיש חוו"ד ואחר כך עדות מומחה מטעמה.

שאלתי ברחל בתך הקטנה את ב"כ המערערת באם אקבל את הטענה בשאלה של עיוות דין שנגרם אולי למערערת בשל כך שלא אופשר לה להזמין מומחה מטעמה, מה תהיה עמדתו על כך שהתיק יושב חזרה לשמיעת עד כזה בבית משפט קמא, ולא זכיתי לתשובה מהסניגור.

התרשמתי שאין הסניגור מעונין בכך. עם זאת, תוך רישום פסק הדין הנוכחי קם הסניגור והודיע לבית המשפט שהוא מבקש שאם יתר טענותיו יידחו יאופשר לו למצות הגנתו בפני בית משפט קמא, והוא מאמין בלב שלם שבית משפט קמא יהיה פתוח לשמוע גם מומחה מטעמו.

אין בית משפט יודע מראש במקרה הנוכחי שמומחה מטעם ההגנה לא יעיד על נסיבות הספציפיות של המקרה שבפניו על סמך הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, ואין בית המשפט יכול לצאת מהנחה שעדותו של מומחה מטעם ההגנה, לא תהיה רלוונטית למשפט שבפני.

היעתרות לבקשת הסניגור במקרה זה היתה מוצדקת משום שהוא הצהיר בפני בית משפט קמא שקיבל את חומר החקירה הרלוונטי בשאלות הקשורות לחוות הדעת רק שבועיים טרם הדיון.

הנני אפוא מקבל את הערעור באופן כזה שהנני מבטל את פסק הדין. התיק יחזור לבית משפט קמא כדי לאפשר לסניגור להעיד מומחה או מומחים מטעמו. אין בהחלטתי זו משום פתיחת פתח לב"כ המערערת להעיד מומחים מעבר למה שביקש להוכיח בפני בית משפט קמא בקש'ר למכשיר הספציפי שנעשה בו שימוש בתיק הנוכחי ומעבר להוכחה שהמכשיר במקרה הזה הופעל שלא על פי הוראות היצרן, ושלא על פי הנחיות המשטרה. בית משפט קמא רשאי בהחלט כמובן לנהל את המשפט על פי מיטב שיקול דעתו בשאלות הרלוונטיות בלבד, וללא ספק יעשה כך כחוכמתו.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

המשך פסק דין

לעיל מסרתי את פסק דיני לענין הערעור הנוכחי תוך שהנני מתיחס ברישא לפסק הדין לכך שבית משפט קמא הרשיע את המערערת בעבירה של נהיגה בשכרות, בין היתר על סמך בדיקה שאיננה קשורה למכשיר הינשוף, בדיקת מאפיינים.

בסיפא קיבלתי את טענת המערערת שראוי היה לאפשר למערערת להביא מומחה מטעמה. הוריתי על החזרת התיק לשמיעת מומחה מטעם ההגנה לסוגיית הינשוף. לאחר שסיימתי את כתיבת פסק הדין ביקש ב"כ המדינה לטעון למרות שלכאורה הסתיים הדיון, והפנה תשומת לבי לכך שטעיתי בכך שדילגתי על העובדה שהמערערת גם הורשעה על סמך אדן נוסף.

לאחר דברים אלה של ב"כ המדינה איפשרתי לב"כ המערערת להתיחס לאמור ומאחר ששמעתי את השניים, ולאחר וטרם קמתי מכיסאי, ועיקרון סופיות הדיון בענין זה טרם התגבש, הנני מודה לב"כ המדינה שהזכיר לי והפנה אותי לטעותי והנני משנה. הנני קובע שאכן נשתכח מזיכרוני נושא בדיקת המאפיינים, החזרת התיק לבית משפט קמא לשמוע מומחה לענין מכשיר הינשוף מיותרת משום שלא תשנה את הקביעה הסופית בדבר הרשעת המערערת על סמך קביעות עובדה שאינן קשורות כלל במכשיר הינשוף.

הנני אפוא דוחה את הערעור במחשבה שניה, לענין הכרעת הדין.

בגזר הדין הטיל בית משפט קמא על המערערת פסילת מינימום של 24 חודשים בהינתן בנסיבות שבתיק זה, אין מקום להתערב בגזר דין זה ובסופו של יום, לאחר התיקון כפי שנקרא לעיל בפרוטוקול, הערעור נדחה. הרישיון יופקד על ידי המערערת לכל המאוחר ביום 1.11.2011 במזכירות בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו.