שאער נ' מועצה מקומית יפיע ואח'

פסק דין

מבוא

התובע, יליד 8/11/1969, נפגע בתאונה שאירעה ביום 17/7/09. בכתב התביעה טען התובע, כי בעת ששיחק "כדורגל במגרש בי"ס ביפיע, החליק ונפל כתוצאה מהימצאות הפרשות ולכלוך עופות ברצפת המגרש. דבר שגרם לפגיעה קשה בשורש כף יד שמאל .. ". בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן, נגד מועצה מקומית יפיע, בהיותה הבעלים והמחזיקה של המגרש בו אירעה התאונה, על פי הנטען. את התביעה הגיש התובע תחילה אף נגד מדינת ישראל וענבל בטענה, כי המגרש נמצא באחריות המדינה. בהמשך הודיעה המועצה, כי המגרש הינו בבעלותה ובאחריותה, ולפיכך התביעה נגד מדינת ישראל וענבל נדחתה.

המועצה כפרה בעצם אירוע התאונה כנטען על ידי התובע ובנסיבות התרחשותה, וכן כפרה בטענתו, וכי נפילתו אירעה עקב הימצאות לכלך והפרשות עופות ברצפת המגרש וטענה, כי התאונה אירעה בנסיבות אחרות מן הנטען.

נוכח כפירת המועצה בחבות, הוריתי על פיצול הדיון בתיק באופן שתידון תחילה שאלת החבות. בישיבת יום 9/2/11 שמעתי את ראיות הצדדים בשאלת החבות. בסיום הישיבה, ולאור הערות בית המשפט, ביקשו הצדדים לדחות את שמיעת הסיכומים לחודש ימים כדי לאפשר להם לבוא בדברים לסיום התיק בהבנה. ביום 13/3/11 הופיעו הצדדים לישיבת הסיכומים שנקבעה לבקשתם. באותה ישיבה קיבלו הצדדים את המלצתי למינוי מומחה רפואי, ובהתאם לכך מונה פרופ' שטהל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

בחוות דעתו מיום 19/5/11 קבע פרופ' שטהל, כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%. לאחר הגשת חוות הדעת ניתנה על ידי הצעת פשרה, הצדדים ניהלו על בסיסה משא ומתן, אך בסופו של יום לא הצליחו להגיע לעמק השווה.

משכך הופיעו הצדדים ביום 5/12/11 לישיבת קדם משפט שבמהלכה הם הודיעו, כי קיימת הסכמה שיוגשו מטעמם סיכומים בכתב בשאלת החבות והנזק על אף שלא נשמעו ראיות בשאלת הנזק, ובית המשפט ייתן פסק דין אחד בשתי השאלות.

נסיבות האירוע

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו עצמו, וכן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם עומר הוארי, נאדר עביד וג'סאן שאער, שעל פי הנטען שיחקו כדורגל יחד עם התובע בשעת אירוע התאונה.

בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי בעת שהשתתף במשחק כדורגל במגרש בי"ס יסודי ג' בשכונת "מראח אלג'וזלאן" ביפיע, החליק ונפל "כתוצאה מהימצאות הפרשות ולכלוך עופות יונים ברצפת המגרש – דבר שגרם" לפגיעתו. בסעיף 5 לתצהיר נטען, כי הוא "נכנס למגרש בי"ס דרך שער בי"ס אשר היה פתוח כהרגלו עם תאורה במגרש כאשר לפי הסיכום עם מועצה מקומית יפיע", ניתן היה לשחק במגרש מן השעה 19:30 ועד השעה 22:30.

עומר הוארי טען בתצהירו, כי בעת שהשתתף במשחק כדורגל במגרש בי"ס יסודי ג' בשכונת "מראח אלג'וזלאן" ביפיע, הוא היה עד להחלקת התובע ונפילתו "כתוצאה מהימצאות הפרשות ולכלוך עופות ויונים ברצפת המגרש דבר שגרם לפגיעתו". בסעיף 3.2 לתצהיר חזר העד על גרסת התובע ולפיה הם נכנסו לתחומי המגרש דרך שער ביה"ס שהיה פתוח ובהתאם לסיכום עם המועצה. בסעיף 2.ה. לתצהיר טען עומר, כי יום התאונה היה היום הראשון שבו שיחק התובע כדורגל עמם.

התצהירים של מונדר עביד וג'סאן שאער זהים לתצהיר של עומר הוארי ונראה, כי הטקסט הועתק מתצהיר אחד ליתר התצהירים.

כפי שיפורט להלן, לא שוכנעתי כי התובע נפל תוך כדי ובמהלך משחק כדורגל שנערך במגרש שבבעלות ובאחריות המועצה ולא שוכנעתי, כי התאונה אירעה עקב הימצאות הפרשות ולכלוך של עופות ויונים על רצפת המגרש. כפי שיובא להלן, אין מחלוקת, כי על שטח ניכר במגרש הרלבנטי היו שאריות לכלוך והפרשות של עופות שהיוו מפגע ממשי למי שמשחק במגרש, אך, כאמור, התובע לא הרים את הנטל להוכיח, כי פגיעתו נגרמה באותו מגרש, או עקב הלכלוך שהיה על רצפתו.

לאחר התאונה פונה התובע לביה"ח האנגלי בנצרת, שם הוא אושפז עד למחרת. בסיכום המחלה שנערך עם שחרורו מביה"ח נרשם, כי "לדבריו טרם קבלתו נפל בזמן ירידה מהרכב ונחבל בשורש כף יד שמאל" (מוצג נ/3). גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסתו של התובע היום ולפיה הוא נפל במהלך משחק כדורגל. משעומת עם הגרסה בסיכום המחלה, טען התובע, כי הוא לא אמר את הדברים, וכי "יכול להיות שהייתה אי הבנה". בהמשך חקירתו הנגדית התקשה התובע להסביר את "אי ההבנה" שלטענתו הביאה לכך שהרופא המטפל בבי"ח ירשום גרסה שלא נאמרה על ידו כלל. נוכח העובדה שהתובע טען, כי הוא לא סיפר לרופא בבי"ח שנפל מרכב, נשאל התובע אם הוא סיפר לרופאים שטיפלו בו כיצד נפגע, ותשובתו הייתה תמוהה עוד יותר:

"אני בכלל בכל התקופה ואני בן אדם, תסתכל על העבר שלי, אני לא שקרן, לא חשבתי מה יהיה, חשבתי רק על היד שלי. לא סיפרתי להם איך נפלתי, לא הייתה תאונת דרכים".

לא נתתי אמון בגרסת התובע בעניין זה. הגרסה בסיכום המחלה של ביה"ח האנגלי ולפיה הוא נפגע בזמן ירידה מרכב הינה גרסה ברורה ומפורטת. יתרה מכך, בהתאם לרישום זה, הגרסה באשר לאופן פגיעתו נרשמה מפיו של התובע עצמו. אילו התובע לא היה מספר גרסה זו לרופא שטיפל בו, הוא לא היה מפרט אותה בסיכום המחלה. סתירה זו בגרסאות באשר לאופן התרחשות התאונה והכחשת העובדה שהגרסה נרשמה מפיו, פוגעות באופן חמור באמינות גרסתו של התובע לעניין פגיעתו במהלך משחק הכדורגל ובעניין סיבת הנפילה.

זאת ועוד וכאמור לעיל, תצהיריהם של שלושת עדי התביעה (עומר הוארי, נאדר עביד וג'סאן שאער) הם תצהירים זהים לחלוטין שנערכו בשיטת "העתק-הדבק" כדברי ב"כ הנתבעת בסיכומיו. יתרה מכך, בחקירתם הנגדית אישרו העדים, כי התצהירים נערכו באותו מעמד, כאשר כולם (שלושת העדים והתובע) יושבים עם עורך הדין יחד ומכינים את התצהירים. עובדה זו עולה מעדותו של התובע בחקירה הנגדית בעמ' 9 לפרוטוקול, שורות 5-12, וכן מעדות יתר העדים שאישרו אותה עובדה בחקירתם הנגדית.

שיטה זו של גביית תצהירים מאפשרת לעדים לתאם גרסאותיהם, לעגל פינות ולשנות את עדותם באופן שתתאים לעדויות שאר העדים. תיאום עדויות זה בולט באופן ניכר במקרה דנן נוכח העובדה שנוסח התצהירים של כל העדים (למעט של התובע) הינו זהה לחלוטין, כאילו שלושתם חתמו על תצהיר אחד. בנסיבות אלו, האמינות שניתן לייחס לעדים ולתצהירים היא נמוכה, אם בכלל.

מעבר לסתירה המהותית בין גרסת התובע היום לגרסה במסמך הרפואי שנערך ביום האירוע ומעבר לבעיית האמינות של תצהירי עדי התובע נוכח אופן ושיטת גבייתם, התגלו סתירות מהותיות בין גרסת התובע לגרסת העדים ובין גרסאות העדים בינם לבין עצמם בכל הנוגע להשתלשלות האירועים שקדמה לאירוע התאונה. כך למשל, בחקירתו הנגדית טען התובע, כי הוא הגיע למגרש עם אחיו ג'סאן. לטענתו, ביום האירוע התאספו הוא ואחיו בבית אמו ושם החליטו ללכת למגרש לשחק כדורגל. לטענתו, רצונם של אחיו לשחק כדורגל השפיע עליו ולפיכך החליט אף הוא להשתתף במשחק. לדבריו, ג'סאן נסע לפניו למגרש, ואז הוא התקשר אליו, וביקש ממנו לחזור ולקחת אותו איתם.

בניגוד לגרסה זו טען ג'סאן, כי הוא הגיע למגרש מביתו ולבדו. בתשובה לשאלה היכן היה התובע אותה עת, השיב שהוא לא יודע, וכי הוא (התובע) הגיע למגרש אחריו, וכי הוא לא בא עמו. בהתאם לגרסה זו, התובע ואחיו לא התאספו בבית אמו לפני שנסעו למגרש, התובע לא הושפע מהאחרים שביקשו לשחק, ולא הגיע למגרש עם אחיו ג'סאן, אלא בכוחות עצמו. סתירות אלו בגרסאות מכרסמות באופן חמור באמינות גרסתו של התובע ומציבות סימן שאלה גדול באשר לעצם השתתפותו במשחק באותו יום.