שאער נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין 6 הודעות תשלום קנס:

הודעת תשלום קנס מס' 90500734059 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 3.10.12 שעה 13:45.

הודעת תשלום קנס מס' 90500724381 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 3.10.12 שעה 15:14.

הודעת תשלום קנס מס' 90500602728 על מהירות מופרזת בכביש 65 מיום 11.9.12 שעה 09:26.

הודעת תשלום קנס מס' 2500414961 על מהירות מופרזת מיום 3.6.10.

הודעת תשלום קנס מס' 4101509702 על חגורת בטיחות מיום 23.8.10.

הודעת תשלום קנס מס' 4100788208 על פקיעת רישיון נהיגה מיום 24.4.10.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המבקש טען כי המבקש לא ידע על הדוחות וקיומם נודע לו לאחרונה לאחר שקיבל מכתב ממשרד הרישוי מיום 10.2.13 ביחס לפסילתו עקב הצטברות ניקוד. לטענתו, המבקש לא ביצע את העבירות ובמועדים הרלבנטיים עבד כנהג משאית, אביו נהג ברכבו, ביצע את העבירות ושילם הקנסות מבלי ליידע את המבקש.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הן בשל עקרון סופיות הדיון והן משום שהדוחות שולמו ולכן עסקינן בפסק דין חלוט שביטולו אינו בסמכות בימ"ש זה. לטענתה, כבעל רכב, היה על המבקש לנקוט צעדים שימנעו תשלום דוחות ע"י בני משפחתו מבלי ליידעו. עוד הוסיפה כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם מצביעים על סיכויי הגנה.

דיון והכרעה:

סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 קובע כי מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, רשאי להודיע, תוך 90 ימים מיום ההמצאה, כי ברצונו להישפט על העבירה.

סעיף 230 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) לחוק, בשינויים המחוייבים, או מנימוקים אחרים שיפרט בהחלטתו.

סעיף 229(ה) לחוק, בשינויים המחויבים, קובע כי ניתן לדון בבקשה שהוגשה באיחור, אם לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

בהתאם להלכה הפסוקה, משיקולים של סופיות הדיון ויעילות ההליך, מגבילות הוראות סעיף 229 לחוק את ביצוע הפעולות הקבועות בהן בזמן, כאשר אם אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד כנגדו, עשויה להימצא הצדקה לחריגה מסד הזמנים הקבוע בחוק. יחד עם זאת, על בעל הרכב הנטל להוכיח כי אי קבלת הודעת תשלום הקנס מקורה בנסיבות שאינן תלויות בו (רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל – פורסמו במאגרים המשפטיים).

ביחס לסוגיה מהן אותן נסיבות שאינן תלויות במבקש, נקבע בפסיקה כי מחובתו של בעל רכב לדאוג לכך שדוחות תעבורה הקשורים לרכב שבבעלותו יגיעו לידיו, ולמצער לידיעתו. לצורך כך עליו להנחות את באי ביתו להביא לידיעתו כל דוח הקשור לרכבו, ואם לא עשה כן, לא תשמע מפיו הטענה כי לא יכול היה לדעת על קיומו של הדו"ח או שהדו"ח שולם ללא ידיעתו (רע"פ 7939/08 יותם עזרי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל, עפ"ת (ב"ש) 21821-01-12 מיכאל קופרמינץ נ' מדינת ישראל – פורסמו במאגרים המשפטיים).

אין מחלוקת כי המבקש הנו בעל הרכב בו בוצעו העבירות דנן.

לטענת המבקש, העבירות נשוא הדוחות בוצעו ע"י אביו והקנסות שולמו ע"י אביו, מבלי שהאב יידע אותו אודות קבלת הדוחות ותשלום הקנסות. אביו של המבקש חזר בעדותו על טענות אלו.

ואולם, בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקש הנטל להוכיח כי לא קיבל את הודעות תשלום הקנס בשל נסיבות שאינן תלויות בו. השאלה הנשאלת הנה האם עמד המבקש בנטל ההוכחה כאמור.