שאער נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בעמ

החלטה

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטוח פסק דין, ובקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 25.3.2009, המורה על מחיקת התובענה, ללא חיוב בהוצאות. פסק הדין ניתן לאחר שהצדדים לא התייצבו לישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה לאותו יום, על אף שמועד זה נקבע בנוכחותם בדיון מיום 18.11.08, ובשל העובדה שהתובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן כמתחייב ולא צירף חוות דעת רפואית מטעמו.

בבקשה טען המבקש, כי בשל סיום יחסי העבודה בין משרדו של עו"ד דאהר, אשר ייצג אותו דאז, למשרדו של עו"ד מסלם, הועברו עשרות תיקים ע"י הראשון למשרדו של האחרון. ככל הנראה, בטעות ובהיסח הדעת נעלם התיק דנן, ולא נכלל ברשימת התיקים, ומשכך לא הייתה הופעה מעם המבקש לדיון שהיה קבוע ליום 25.3.2009. עוד נטען כי רק לאחרונה נמצא התיק דנן ברשימת התיקים, לאחר שהשתרבב בטעות לתוך תיק סגור. נסיבות אלו, כך נטען, מצדיקות הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

בבקשתו לביטול פסק דין טען המבקש כי המחדל שגרם למחיקת התביעה היה במידה מסויימת מחדל משותף שלו ושל הנתבעת, ומחיקת התביעה מהווה פגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות, מקום שהנתבעת, שאף היא לא התייצבה, יצאה נשכרת.

2.המשיבה התנגדה לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, וכן לביטול פסק הדי, וטענה כי הבקשה הוגשה לאחר יותר משנתיים ממועד מתן פסק הדין, וזמן רב לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנות להגשתה, מבלי להצביע על טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה. נטען עוד כי המבקש לא צירף תצהיר לבקשתו לאימות העובדות המפורטות בה, ודי בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה.

3.פסק הדין הומצא למבקש ביום 26.3.2009, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 21.4.2011, דהיינו כשנתיים לאחר שחלף המועד להגשתה. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין אשר מבקש לבטלו. מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ועל כן בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, על המבקש להראות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד.

4.קנה המידה שנקבע בפסיקה לעניין הטעם המיוחד הוא חמור, ובית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה. ברע"א 2195/00 המועצה המקומית מג'אר נ' אכרם סרחאן, תק-על 2000(2), 32, נקבע כי "האינטרסים המעורבים בבקשה זו אינם רק האינטר של המבקשת, אלא גם של המשיב, שלאחר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול זכה למעין "חסינות" מפני ביטול ההליכים שננקטו נגדו...". בפרשת אכרם סרחאן ניתן לרעת המבקשת פסק דין על מאות אלפי שקלים בהעדר הגנה, ואף על פי כן בית המשפט לא ראה לנכון לבטל את פסק הדין בשל העובדה שלא הוכח קיומו של טעם מיוחד.

5.ההלכה הפסוקה קובעת כי הכוונה ב"טעם מיוחד" הינה טעם הנגזר מגורם חיצוני שאיננו קשור לבעל הדין, ואין לו שליטה עליו (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890 ; ב"ש 480/86 אטלנטיק חב' לדיג וספרות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 159, 160 – 161). עוד נקבע, כי מחדלים של בעל דין או בא כוחו אינם עולים, ככלל, כדי טעם מיוחד. הקשר בין עורך דין ושולחו הוא עניין ליחסים בין השניים ולא מעניינו של בית המשפט (בש"א 8096/07 עבאס נ' אבו חסן ואח' ; בש"א 39/89 אנגל ואח' נ' בנק צפון אמריקה, תק-על 89 (1), 165 ; ב"ש 5579/98 פולק נ' עזבון המנוח שלום יעיש ז"ל).

6.הנימוקים שפורטו בבקשת המבקש מתייחסים למחדלים נטענים של מי מעוה"ד שייצגו או מייצגים את המבקש. מישור היחסים בין עו"ד ללקוח שלו אינו מעניינו של בית המשפט, גם אם התרשל בא כוחו של המבקש בניהול התביעה, בין אם בשל אי הגשת כתב תביעה מתוקן וחוות דעת רפואית מטעמו, ובין אם בשל אי התייצבות לדיון שנקבע בנוכחות. אין די בכך כדי להוות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד. התנהלותם של באי כוח המבקש נזקפת לרעת המבקש עצמו, כאילו הייתה שלו, ועל כן לא ניתן לראות בהתנהלות זו טעם מיוחד, המצדיק את הארכת המועד.

7.מעבר לכך, הבקשה אינה מפורטת דיה והנסתר בה רב על הגלוי. בקשת המבקש אינה מפרטת מתי עבר התיק ממשרד עו"ד דאהר למשרדו של עו"ד מסלם. לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת מדוע לא הוגש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום ממועד הדיון שהתקיים ביום 18.11.2008, ומדוע לא הוגשה חוות דעת רפואית מטעם המבקש תוך 60 יום מאותו יום.

יתרה מכך, המבקש טען, כי הוא חולה ובשל כך נבצר בעדו לעקוב אחר המתרחש בתביעה שהוגשה על ידו. טענה זו נטענה בעלמה, לבקשה לא צורף כל מסמך רפואי המעיד על מצבו הבריאותי של המבקש, ולא ניתן לדעת היום אם באמת מצבו הבריאותי של המבקש מנע ממנו במשך כל התקופה שחלפה מאז מתן פסק הדין (יותר משנתיים) לברר מה עלה בגרול התביעה ולהגיש בקשה לביטול פסק דין.

8.בטרם אסיים את ההחלטה אציין, כי פסק הדין הורה על מחיקת התובענה ולא על דחייתה, ועל כן דרכו של המבקש לברר את התביעה לא נחסמה, והוא עדיין יכול להגיש את התביעה מחדש. ברם, בנסיבות שפורטו לעיל, נוכח מחדליו הרבים של המבקש ופרק הזמן הרב שחלף מאז מחיקת התובענה, אין כל הצדקה לביטול פסק הדין.

9.לאור כל המפורט, הנני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ועל מחיקת הבקשה לביטול פסק דין על הסף.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"א, 18 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: