שאממה רוני ואח' נ' אלנסאסרה סולומאן ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע בגין תאונת דרכים שארעה במתחם ביג ביום 22/3/09.

2.הנתבע ביקש לצרף את חברת הביטוח שלו כנתבע נוסף, ובית המשפט, במותב אחר, דחה את הבקשה.

3.הדיון נקבע להיום לפני זמן רב, ורק חודש לפני הדיון ביקש הנתבע להגיש הודעה לצד שלישי כנגד חברת הביטוח.

4.לפנים משורת הדין ולמרות שמדובר במועד מאוחר, אפשרתי לנתבע להגיש את ההודעה לצד שלישי, אולם קבעתי כי המבקש יעבירה ישירות לצד השלישי.

5.לדיון היום לא התייצב הצד השלישי, ואף לא הוצג על ידי הנתבע אישור מסירה כדין לצד השלישי.

6.יצוין כי הודעה לצד שלישי, היא תמיד בגדר תביעה נלווית לתביעה העיקרית, כאשר ניתן להגישה גם בנפרד, וצירופה לתביעה העיקרית נועד רק למען היעילות.

7.בנסיבות העניין, כאשר מדובר בתביעה שהוגש לפני עשרה חודשים ונקבעה להיום, וכאשר רק חודש לפני הדיון הוגשה הודעה לצד שלישי, משהתייצבו היום לדיון שני הנהגים המעורבים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבע לדחייה נוספת.

8.אשר על כן ההודעה לצד שלישי נמחקת והנתבע יוכל לתבוע שיפוי מאת המבטח בתביעה אחרת.

9.באשר לתביעה העיקרית, אין מחלוקת כי התובע נסע ישר בכביש המרכזי בביג, וכי הנתבע הגיע מדרך צדדית ולכן עליו לתת זכות קדימה לתובע.

10.לטענת התובע הנתבע לא נתן לו זכות קדימה והתפרץ לנתיבו, ולכן נגרמה התאונה.

11.לטענת הנתבע הוא עצר לפני הנתיבים, ראה את הרכב של התובע כאשר הוא רחוק ויש לו די זמן לעבור, אלא שבמהלך חציית הכביש, עבר הולך רגל שאילץ אותו להאט ולכן התנגש בו התובע.

12.אין ספק כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. כאשר קיים כביש ראשי ונהג חוצה אותו בכביש צדדי, הוא הגורם יוצר הסיכון אשר חייב לנקוט זהירות יתירה. העובדה שהנתבע מאשר כי ראה את התובע מגיע ממרחק גם אם במהירות חייבה אותו להמתין עוד מעט ולא לקחת את הסיכון שלא יוכל לחצות את הצומת בבטחה.

13.מאידך מדובר בכביש בתוך מתחם הביג, שהוא מקום עמוס כאשר רכבים נוסעים בכל הכיוונים והיה גם על התובע, למרות שזכות הקדימה נמצאת בידו לנסוע במהירות סבירה בהתחשב בנסיבות הדרך, כך שתאפשר לו למנוע תאונות שעשויות להיגרם עקב חוסר זהירות של נהגים אחרים.

14.העובדה שהתובע כבר הספיק לעבור את כל הנתיב הראשון וחלק מהנתיב השני, מלמדת כי ניתן היה להבחין בו זמן רב קודם לכן, ומכאן שכנראה צודק הנתבע כי התובע נסע במהירות גבוהה שמנעה ממנו לעצור את רכבו ולמנוע את ההתנגשות.

15.בנסיבות אלה אני קובע כי עיקר האחריות על התאונה מוטלת על הנתבע, אולם לתובע אשם תורם של כ- 15%.

16.הנזק הישיר לא טוען התובע הינו השתתפות עצמית בסך 5,102 ₪, כינון הפוליסה בסך 764 ₪ ובלאי בסך 1,208 ₪. עוד תובע התובע 1,000 ₪ נוספים בגין אובדן זמן. נראה לי כי סכום זה מופרז בהתחשב בגובה הנזק כולו ואני מעריך אותו על דרך האומדן ב- 400 ₪ בלבד. לפיכך 85% מנזק זה עומדים על 6,378 ₪.

17.אשר על כן ישלם הנתבע לתובע סך של 6,378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 14/10/09 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ובצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך של 300 ₪ נוספים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ב' אב תש"ע, 13/07/2010 במעמד הנוכחים.