שאמייה נ' אבו עצבה

פסק דין

1.תביעה ותביעה שכנגד, שהגישו בעלי הדין האחד כלפי משנהו. בכל אחת מן התביעות טוען התובע כי הותקף על ידי הנתבע, ותובע הוא פיצויים בגין ראשי נזק מיוחדים וכלליים.

תביעת התובע והגנת הנתבע

2.בכתב תביעתו טוען התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע"), כי הנתבע והתובע בתביעה שכנגד (להלן: "הנתבע") תקף אותו באמצעות סכין. לטענת התובע, יליד 1984, ביום 12.4.2004 פרץ ויכוח בינו לבין הנתבע בבית קפה מקומי בכפר ג'ת - כפרם של בעלי הדין, לאחר שהנתבע ניסה "להתלוצץ עם התובע" (ראו סעיף 4 לכתב התביעה), אך לאחר שהופסק השיח ביניהם לבקשת התובע, עזב הנתבע את המקום. לטענת התובע, בתום שהייתו במקום, בעוד עושה הוא את דרכו לביתו, אי שם באמצע הדרך, ארב לו הנתבע בלוויית אחרים, שלף סכין "שברייה", תקף את התובע ודקרו בצידו השמאלי של בית החזה (ראו נסיבות התקיפה הנטענות בסעיף 5 לכתב התביעה).

3.לטענת התובע, הוא הובהל למרפאה מקומית ומשם - לבית החולים "הלל יפה", שם נבדק וטופל בחדר המיון ואושפז למשך ארבעה ימים, עד ליום 15.4.2004 ושוחרר לביתו להמשך מנוחה לתקופה ארוכה במהלכה נזקק התובע לטיפולים רפואיים אצל אורטופד וכירורג.

4.עוד טען התובע, כי "ככל שידוע לו הנתבע אף נשפט בדין פלילי בגין תקיפת התובע באירוע זה" (סעיף 11 לכתב התביעה).

5.בכתב תביעתו מנה התובע את נזקיו הנטענים לרבות הפסדי השתכרותו, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל.

6.בכתב הגנתו כפר הנתבע בכל טענות התובע; הוא טען כי תביעת התובע נועדה להקדים תרופה למכה, מאחר והנתבע עתיד היה להגיש תביעה בגין מעשה תקיפה שביצע התובע בנתבע (תביעה שהוגשה כתביעה שכנגד- עליה אעמוד להלן). בכתב הגנתו כפר הנתבע בסעיפי כתב התביעה אשר מתארים את מעשה התקיפה (ראו: סעיפים 9-16 לכתב ההגנה). כמו-כן כפר הנתבע בטענת התובע בכתב תביעתו, לפיה הורשע בתקיפת התובע (סעיף 17 לכתב ההגנה). הנתבע הוסיף והכחיש את נזקין הנטענים של התובע.

תביעת הנתבע (התביעה שכנגד) והגנת התובע:

7.בכתב תביעתו שכנגד, טוען הנתבע, כי הוא הותקף באירוע אחר, בשנת 2007 ע"י התובע. לטענת הנתבע, ביום 20.5.07 תקף התובע את הנתבע באמצעות מקל, אותו הכין מבעוד מועד בכדי לתקוף את הנתבע. לטענת הנתבע, הוא הותקף בכל חלקי גופו ונגרמו לו חבלות חמורות, לרבות שבר בלסת (ראו סעיפים 4 ו- 5 לכתב התביעה שכנגד).

8.לטענת הנתבע, הוא הגיש תלונה למשטרת ישראל כנגד התובע "והתיק תלוי ועומד נגדו" (סעיף 8 לכתב התביעה שכנגד) .

9.הנתבע טוען, כי הוא הובהל לבית החולים "הלל יפה", שם אובחנו אצלו חבלות, הוא נזקק לטיפול רפואי ונערכה לו סדרת בדיקות במהלכן אובחן השבר בלסת. התובע טען כי נגרמו לו נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים ועתר לפצותו בגין נזקיו.

10.בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד טען התובע, כי תביעת הנתבע לא באה לעולם אלא כדי להוות "משקל נגד" לתביעת התובע המוצדקת (סעיף 6 לכתב ההגנה); התובע הכחיש את מעשי התקיפה, טען כי הוא מעולם לא תקף את הנתבע והא ראיה לכך שהתלונה שהגיש הנתבע כנגד התובע "נסגרה" לאחר שמשטרת ישראל הבינה כי עסקינן בתלונה משוללת כל בסיס. התובע הכחיש את הנזקים הנטענים ע"י הנתבע, וטען כי אף טענותיו אלה של הנתבע נפסדות הן.

הראיות:

11.מטעם התובע העיד הוא ואביו, ג'מאל שאמייה. אף שהתובע הגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית של עד ראיה שנכח בעת תקיפתו - מר מוחמד חסן ביאדסה, לא התייצב מר ביאדסה הנ"ל למתן עדות והתובע לא עמד על הבאתו לעדות, ולמעשה, ויתר התובע על עדותו של העד ואין כל משקל ראייתי לתצהירו של העד.

12.מטעם הנתבע, העיד הוא; אביו - מר אבו עצבה מחמוד, אחיו - מר אבו עצבה עבדאללה, ודודו, אחי אביו של הנתבע- מר אבו עצבה חסן. עדי הנתבע העידו, למעשה, על האירוע השני, המתייחס לתקיפת הנתבע ע"י התובע בשנת 2007.

13.אציין כבר עתה, כי מי מן הצדדים לא הביא בפניי ראיות כלשהן לגבי חקירת התובע או הנתבע במשטרה או לגבי גורל התלונות שהגישו הצדדים, האחד כנגד משנהו, או לגבי דבריהם במשטרה, או לגבי הליכים פליליים שהתנהלו לאחר מכן, ככל שהתנהלו. לאחר שהצדדים סיימו הבאת ראיותיהם ועמדו לסכום טענותיהם בעל-פה, עתר התובע להמציא לתיק בית המשפט פרטים מתיק פלילי שהתנהל בבית משפט השלום בחדרה שלטענתו הוא התיק הפלילי שהתנהל כנגד הנתבע, וזאת מבלי שייתן הסבר מדוע הדבר לא נעשה עד לאותו שלב. בהחלטה מיום 1.3.2011 דחיתי בקשה זו, לאחר שקבעתי כי היה מקום להביא ראיות לגבי פסק דין מרשיע לפני תחילת שלב הבאת הראיות ולא לאחר שהצדדים הביאו את כל ראיותיהם, במיוחד, כאשר עוד בכתב הגנתו כפר הנתבע בטענות התובע בדבר הליך פלילי שנפתח כנגד הנתבע או בהרשעתו בהליך כאמור.

14.יש להצטער על כך שהצדדים לא הביאו בפני בית המשפט מלוא הראיות, לרבות פסקי דין, ככל שניתנו או חומר החקירה במשטרת ישראל המתייחס לשני האירועים, ונדמה, כי רב הנסתר על הנגלה בכל הנוגע לשני האירועים המתוארים בכתבי הטענות, כאשר הצדדים יכלו, על נקלה, להביא תמונה מלאה ושלמה באשר לעובדות שני האירועים.

15.משכך, אין בפניי כל ראיה על חקירת המשטרה או על פסק דין שהרשיע מי מן הצדדים בפלילים ועליי להכריע בטענות הצדדים לפי חומר הראיות שבפניי.

תביעת התובע: