שאלתיאל נ' צלר

פסק דין

א.מבוא

1.בפני תביעות מאוחדות ותביעות שכנגד בנוגע למערכת יחסים שהתפתחה בין מר אילן שאלתיאל וגב' חדוה צלר, אגב ניהול משרד לתיווך נדל"ן, בשותפות, ורצון לפרק השותפות ביניהם (להלן: "מר שאלתיאל" ו"גב' צלר").

2.בת.א. 21123/05 עתר מר שאלתיאל לאכוף על גב' צלר זיכרון הדברים שנחתם בין הצדדים ביום 13.7.05, בנוגע לפירוק שותפות לניהול משרד לתיווך נדל"ן שנוהל על ידם.

לטענת מר שאלתיאל, התחייבה גב' צלר לשלם לו סך של -.20,000 ₪ בצירוף מע"מ, לשאת במחצית מחובות המשרד עד יום 13.7.05 וכן לשלם לו סך -.30,000 ₪ בשישה תשלומים עבור רכב שרכש על שמו (מאזדה לנטיס) והועמד לשימוש גב' צלר לצורך עבודתה (להלן: "הרכב").

מר שאלתיאל טען כי בתמורה הסכים לעזוב השותפות ולהותיר אחריו השקעותיו בה.

3.בהמשך תיקן מר שאלתיאל תביעתו וביקש לחייב גב' צלר, בנוסף, לשלם הקנסות שהוטלו בגין שימוש שעשתה ברכב בצירוף ריבית וקנסות.

לענין זה יובהר כי כב' השופטת ג'דעון דחתה בקשת מר שאלתיאל למתן צו עשה אשר יחייב את גב' צלר להשיב הרכב לידי מר שאלתיאל. בהחלטה מיום 15.1.06, בבש"א 2132/05, ת.א. 21123/05, בבית משפט השלום בחיפה, נקבע כי אין ממש בבקשה, משום שמר שאלתיאל הודה בחקירתו כי גב' צלר השיבה לו הלוואה בסך -.21,000 ₪ שנטלה ממנו לצורך רכישת הרכב וענין זה לא נזכר על ידו בתצהיר שתמך בבקשה.

יובהר כי מדובר בהחלטת ביניים אשר בה נאסר על גב' צלר לעשות עסקה כלשהי ברכב והיא נדרשה לשמור על תקינותו ושלמותו, הכל כדי לשמור על המצב הקיים.

4.בהמשך, ביום 23.4.07, נתנה כב' השופטת ג'דעון החלטה נוספת בבקשה נוספת למתן צו עשה שהגיש מר שאלתיאל בבש"א 1197/07, ת"א 21123/05. מדובר בבקשה לחייב גב' צלר לשאת בעלויות החזקת הרכב שנותר בשימושה, לרבות תשלום דוחות תעבורה שנצברו בגין השימוש ברכב.

הבקשה נתקבלה בחלקה וגב' צלר נדרשה להפקיד בקופת בית המשפט סך של -.4,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאות עבר והוצאות עתיד בגין שימוש ברכב. נקבע שחובת תשלום ריביות וקנסות שנתווספו על הדוחות תתברר בפסק הדין הסופי.

5.גב' צלר מצידה, לאחר שהכחישה כל טענות מר שאלתיאל בתביעתו, הגישה כנגד מר שאלתיאל תביעה שכנגד, בה עתרה לחייב מר שאלתיאל לשלם לה -.100,000 ₪. גב' צלר טענה לזכאותה לפיצוי בגין נזקים שגרם מר שאלתיאל לה ולניהול השותפות לאחר עזיבתו אותה ביום 1.8.05. נטען כי מר שאלתיאל ציווה על עובדת המשרד בשם ליליאן צח לא להתייצב לעבודה וזו נמנעה מלהגיע לעבודה במשך 8 שבועות. כן נטען כי מר אילן שאלתיאל ניתק קווי הטלפון לשותפות לאחר עזיבתו, ובכך השבית העבודה במשרד התיווך לעשה ימים. עוד נטען שמר שאלתיאל איים על גב' צלר ואף פרץ למשרד ביום 29.9.05, ביקש להוציא ציוד ואף תקף בדחיפות את גב' צלר והביא לסירובה של עובדת חדשה במשרד (גב' גורית אשבן) להמשיך לעבוד במשרד. נטען כי בגין כל מעשיו גרם מר שאלתיאל להפסד עסקאות, לפגיעה במוניטין, להשבתת המשרד, לצורך לדאוג לגיוס עובדים. סך כל הנזקים הוערכו ע"י גב' צלר בסך של -.100,000 ₪.

עוד נתבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי כי הרכב שייך לגב' צלר והלוואה שנתן מר שאלתיאל לגב' צלר לצורך רכישתו, שולמה במלואה, ולהורות בהתאמה למשרד הרישוי לשנות רישום הבעלות ברכב.

6.בנוסף, בכתב ההגנה לתביעת מר שאלתיאל, טענה גב' צלר כי זיכרון הדברים מיום 13.7.05 נכפה על הצדדים והושג באילוץ ובאיומים והווה רק מתווה להשגת הסכמות עתידיות בחוזה, שהצדדים הסכימו ביניהם לחתום בעתיד. בגין כך, נטען, ניהלו הצדדים, לאחר חתימת זיכרון הדברים, מו"מ ממושך שעלה על שרטון. לפיכך, נטען כי אין מדובר במסמך מחייב.

עוד נטען כי לאמור בזיכרון הדברים לא היה כל הגיון כלכלי משום שערכה של השותפות היה רק הכישרון והידע שיווקי של הצדדים לו, וציוד משרדי כמעט חסר ערך.

עוד נטען כי רישיון הרכב לא שולם על ידי גב' צלר, משום סירובו של מר שאלתיאל להעביר לגב' צלר המסמכים הדרושים. יצוין כבר עתה בהקשר זה כי ביום 14.3.07 אישרה גב' צלר קבלת המסמכים הדרושים, לרבות רישיון הרכב (נ/14). למרות זאת, הודתה גב' צלר בעדותה בפני ביום 8.1.09, עמ' 28 לפרוטוקול, כי לא שילמה רישיון הרכב עד מועד עדותה, למרות ידיעתה שמדובר בעבירת תעבורה.

עוד יצוין כי בכתב הגנתה (ס' 14), הודתה גב' צלר כי היא המשתמשת ברכב ואחראית לתשלום הקנסות ואולם, טענה כי החובה לשלם הריביות על הקנסות מוטלת על מר שאלתיאל, אשר סירב להעביר לה המסמכים הרלוונטים במועד.

7.מר שאלתיאל הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד והכחיש כל טענות גב' צלר בתביעה שכנגד.

8.יצוין כי בכתבי טענות הצדדים אין מחלוקת כי:

Iביום 13.7.05 נחתם בין הצדדים זיכרון הדברים לפירוק השותפות.