שאלתיאל נ' בכר ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 3,917 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, שהצדדים חלוקים לגביה רק בהיקף הנזקים שנגרמו, ולא בחבות.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

אין חולק כי הקטנוע השייך לתובע – ושעמד בחניה, בהעדר התובע – הופל ארצה על ידי הנתבע 1, שפגע בו פגיעה קלה ברכבו, תוך נסיעה אחורנית. אין חולק כי על אתר, לא סבר התובע שנגרם נזק, ופטר את הנתבע לשלום. אין חולק, כי לאחר נסיעה קצרה ביותר, הבחין התובע בנזקים, ועצר את רכבו של הנתבע לשם החלפת פרטים. הנתבע צילם את הקטנוע, תוך התמקדות בבלם היד, שם אמר התובע כי נגרם נזק.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי לקטנוע נגרמו נזקים נוספים, כמפורט בחוות-דעת השמאי.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, הן כי לאור הנפילה הקלה על הצד, לא ניתן לייחס את מלוא הנזקים לתאונה זו, והם כופרים באחריותם לארגז, למכסה החום, למראה, ולמכסה החזית.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 3,600 ש"ח, בצירוף אגרת התביעה וכן סך 1,250 ₪ כשכ"ט עו"ד. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ד, 16 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: