שאלתיאל ואח' נ' תאבדי ואח'

פסק - דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.ביום 7/12/08 הגישו התובעים תובענה בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של הנתבעים מדירה ברח' שבט בנימין 23/4 בגבעת זאב (להלן – הדירה), שהושכרה לנתבעים עד ליום 7/7/09, עקב אי תשלום דמי שכירות החל בחודש ספטמבר 2008.

2.במקביל הגישו התובעים ביום 7/12/08 בקשה למתן צו עשה זמני לפיו יחוייבו הנתבעים לשלם לתובעים דמי שכירות חודשיים בסך 3,500 ₪ עבור חודש ספטמבר 2008 ועד ליום שבו יינתן פסק דין בתיק (בש"א 12751/08).

3.הבקשה נדונה בפני כב' סגן הנשיא שמעוני ביום 10/12/08, ובהעדר התייצבות הנתבעים ניתן פסק דין לפיו אם לא ישולמו דמי השכירות כמבוקש – רשאים התובעים לדרוש סילוק ידם של הנתבעים מהדירה (להלן – פסק הדין הראשון).

4.הואיל והנתבעים לא פעלו על פי פסק הדין הראשון, הגישו התובעים ביום 23/12/08 בקשה לצו עשה זמני לפיו יפונו הנתבעים מהדירה (בש"א 13132/08).

לאחר שהנתבעים לא הגישו תגובה לבקשה, כפי שנתבקשו בהחלטה מיום 25/12/08, ניתן ביום 13/1/09 פסק דין המחייב את הנתבעים לפנות את הדירה עד ליום 1/2/09 וכן לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק (להלן – פסק הדין השני).

5.הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין הראשון וכן בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה בתיק העיקרי, בטענה כי כתב התביעה לא הומצא להם כדין ונודע להם על פסק הדין באקראי כאשר המעביד של הנתבעת 2 קיבל צו עיקול על משכורתה.

6.בדיון שהתקיים ביום 4/3/10 נחקר השליח מר ציון חזן בנוגע לעובדות הקשורות במסירת כתבי בי-דין לנתבעים, ואף התברר כי הדירה פונתה בפועל על ידי הנתבעים ביום 1/2/09, כפי שנקבע בפסק הדין השני.

7.ביום 17/3/10 ניתנה החלטה לפיה פסק הדין הראשון בוטל מחמת הספק לעניין אישור המסירה, וכן נקבע כי לאור העובדה שהדירה פונתה בפועל – יוגש כתב תביעה מתוקן לעניין דמי השכירות.

8.כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 15/4/10, ובו דורשים התובעים סכום של 24,500 ₪, ונקבע מועד לקד"מ ליום 6/10/10.

9.בדיון שהתקיים ביום 6/10/10 שוב טענו הנתבעים כי לא קיבלו את כתב התביעה המתוקן ולכן לא הוגש כתב הגנה. עם זאת נקבע, בהסכמת הצדדים, כי יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לאחר שהצדדים יגישו סיכומים קצרים.

10.בסיכומיהם דורשים התובעים את מלוא סכום התביעה ואף מעבר לכך, לרבות הוצאות משפט וטוענים כי אין ספק שהנתבעים קיבלו את כתבי בי הדין אך הפכו למתחמקים סדרתיים מתשלום חובותיהם.

11.לטענת הנתבעים בסיכומיהם, אי תשלום דמי השכירות נבע כתוצאה מליקויים חמורים שנתגלו בדירה עליהם התריעו בפני התובעים, ונאלצו לשאת בתיקונם מכיסם.

לטענתם, עזיבת הדירה על ידם ביום 1/2/109, בדיוק ביום שנקבע בפסק הדין השני, הינו צירוף מקרים יוצא דופן.

כמו כן נטען, כי הנתבעים חייבים דמי שכירות עבור שלושה חודשים בלבד – מדצמבר 2008 ועד ינואר 2009, אותם ביקשו לשלם אך התובעים סירבו לקבלם.

הכרעה

12.לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים, ולאור השתלשלות ההליכים המשפטיים – אני קובעת, בתוקף הסמכות שהוענקה לי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט כי על הנתבעים לשלם לתובעים דמי שכירות עבור חמישה חודשים (ספטמבר 2008 – ינואר 2009) וכן חובות עבור ארנונה, חשמל ומים, ובסך הכול - סכום של 24,000 ₪, כפי שמופיע בכתב התביעה המתוקן.

13.כמו כן, על הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות הוצאות עבור הדיון ביום 6/10/10, בסכום כולל של 5,000 ₪.

14.הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, כאשר הסכום של 24,500 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (15/4/10) ועד לתשלום המלא בפועל, ואילו סכום ההוצאות בסך 5,000 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.