שאלתיאל ואח' נ' רוסו ואח'

פסק דין

בפניי תביעה של התובעת נגד הנתבעים בגין נזק שנגרם לרכבה של התובעת, לדבריה, עקב נסיעה לאחור של רכב הנתבעים 1 ו-2. הנתבעת 3 היא הבטחת של כלי הרכב הנ"ל.

בין הצדדים קיימת מחלוקת מי גרם לתאונה. לטענת התובעת רכבם של הנתבעים נסע לאחור לצורך פריקת סחורה ופגע ברכב שעמד בנתיב נסיעה בכביש מאחורי רכבם של הנתבעים 1 ו-2. לדבריה, על אף שצפרה, המשיך הנתבע 1 לנסוע ברכבו לאחור וגרם לתאונה.

על פי גרסת הנתבע 1, הוא כבר היה עם רכבו בחנייה, פרק סחורה, ובסיום הפריקה עלה על רכבו, והחל בנסיעה ותוך כדי כך, הגיעה התובעת מאחורי רכבו ופגעה במשאית מאחור.

שמעתי את הצדדים, וגם עיינתי בתמונות שהציגה התובעת, ואציין כי גרסת הנתבע איננה מקובלת עלי ואיננה נכונה. אפרט, לטענת הנתבע, הוא סיים את פריקת הסחורה, עלה על המשאית והחל בנסיעה, ותוך כדי יציאה מהחנייה, הגיעה התובעת מאחורי רכבו ופגעה במשאית. דא עקא, גרסה זו אינה יכולה להסתדר עם העגלה שמחוזקת בתמונה מס' 8 בידו של הנתבע 1 אשר מראה כי הנתבע טרם סיים לפרוק סחורה או טרם החל בפריקת הסחורה, אחרי התאונה.

זאת ועוד, לא נראה לי כי התאונה יכולה היתה לקרות כאשר הנתבעת היא זו שהתקדמה למשאית בהיותה בחניה, שכן הנזק ברכבה של התובעת, הוא במרכז מכסה תא המטען ולא בצד שמאל של רכבה, שאמור היה להיפגע אילו היתה מנסה היא לצאת מהחניה, כאשר המשאית חונה לפניה.

נותרה שאלת הנזק. הנזק מוסכם על ב"כ הנתבעת 2, למעט שכרו של השמאי, שאכן נראה מופרז בנסיבות. השמאי גבה שכר טרחה בגין נזק גולמי של 4,741 ₪ + ירידת ערך בסך 1,150 ₪ ובסה"כ 5,900 ₪ וגבה סך של 1,015 ₪ כולל מע"מ, שהוא כמעט 70% או 80% מעל לגובה הנזק. סכום זה נראה לי מופרז, ולפיכך, אני מפחית את הנזק בראש נזק זה ומעמיד אותו על סך 650 ₪ + מע"מ.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים במאוחד ובנפרד לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 4,741 ₪ בגין הנזק על פי דוח שמאי.

שכר טרחת שמאי בסך 650 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ירידת ערך בסך 1,150 ₪

וסך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט, כולל אגרה.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יהיו צמודים למדד וישאו ריבית כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים צמח, שופט בכיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: