שאלת טיבו של הסכם הנחזה להיות הסכם מתנה ובמסגרתו נשמרת לנותן הזכות למכור הנכס

1.         ההליך :

מר א. (להלן: התובע ו/או הסב) הוא סבו של הנתבע מר ב. (להלן: הנכד ו/או הנתבע). בתביעתו זו עותר הסב למתן פסק דין במסגרתו יוצהר כי ההסכם מיום 15.8.06 (להלן: "ההסכם", צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של התובע), המתייחס להעברת זכויות במשק ......... (להלן: "המשק") לנכד, כמו גם כל המסמכים שנערכו על פיו כחלק מהענקת הזכויות, בטלים ומבוטלים, וכי על כן על הנתבע מס' 2 - מינהל מקרקעי ישראל,( להלן: המינהל), לבטל כל הליך שנעשה, אם נעשה, בקשר להענקה זו.

2.         ההסכם :

ב-15.8.06, חותמים הסב והנכד על ההסכם הנחזה להיות העברת זכויותיו של הסב במשק לנכד, ללא תמורה, תוך שמירה על שתי זכויות הבאות לידי ביטוי בסעיף 3 להסכם:

2.1        זכות מגורים לסב במשק לכל חייו.

 2.2       אם הסב יבקש למכור את הזכויות במשק, מסיבה כלשהי, תישמר לו אף זכות זו.

 3.         השאלות השנויות במחלוקת :

            במרכזו של פסק דין זה ניצבת שאלת מהות הזכות נשוא ההסכם, האם במתנה עליה חלות סעיף 8 (ב') לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה") מדובר שמא בחוק המתנה תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המתנה"). אם מדובר במתנה על פי חוק המתנה, האם זו הושלמה, ואם לא השתכללה באופן שעסקינן בהתחייבות ליתן מתנה, האם מתקיימות עילות לביטול ההתחייבות? באילו נסיבות נחתם ההסכם, והאם נסיבות אלה פוגמות ברצונו החופשי של הסב, עד כי הן תובלנה לביטולו על פי דיני החוזים?

4.         עובדות רקע וגירסאות הצדדים :

4.1       הסב בן 84, ואישתו המנוחה .... ז"ל , היו בעלי זכויות במשק. הנתבע 1 הוא אחד מנכדיו של התובע, שנולד מבנו הבכור.... ז"ל אשר הלך לעולמו בנסיבות טרגיות ..... (להלן: "המנוח").

4.2       הנכד התגורר בבית סבו בתחום המשק תקופה של למעלה מ-15 שנים.

4.3       ככל שטענות הסב נסובות סביב הרקע הכללי שהביאו לחתום על ההסכם, גירסתו היא כי:

4.3.1    זמן קצר לאחר פטירת בנו המנוח, פנה אליו הנכד, בבקשה להסדיר את מגוריו הזמניים בביתו, במסמך פורמלי, וזאת על מנת למנוע חיכוכים עם יתר בני המשפחה. באותה עת, הוא היה שרוי בסערת רגשות שנבעה מהצטברות של אובדנים: פטירת אישתו מספר שנים קודם לכן, רצח אחיו בפעולת טרור בשנת .... ומות בנו - אבי הנתבע מס' 1 בנסיבות טרגיות כאמור. בשל הצטברות אסונות אלה, הוא היה שרוי במצב פיזי ונפשי ירוד, נתן הסכמתו למגוריו הזמניים של הנכד ובני משפחתו בביתו, והסכים לעגן זכות זו במסמך.

4.3.2    ב-15.8.06, הנכד לקח אותו למשרדה של עו"ד שולה אלמוזנינו זגורי, והחתימו על מסמכים: ההסכם, יפויי כח בלתי חוזרים, על פיהם הוסמכה עו"ד אלמוזנינו - זגורי לחתום בשם הצדדים, ולבצע השלמת רישום הזכויות במשק לנכד, וכן חתם על בקשה להעברת זכויות במגזר החקלאי, ובספרי המינהל.

4.3.3    על יסוד ההסכם, התחילה עו"ד אלמוזנינו - זגורי לפעול להעברת הזכויות, דיווחה לרשויות המס, פנתה למינהל בבקשה להעברת הזכויות במשק, מהסב לנכד, אולם הליך הרישום לא הושלם.

4.3.4    בדיעבד הסתבר לו כי ההסכם הוא הסכם להעברת זכויות ללא תמורה במשק, לנכד, ולא כפי שהדבר הוצג לו על ידי הנכד.

4.3.5     את פעולותיו של הנכד מכנה הסב "תרמית", וטוען כי עם היוודע לו מעשה התרמית, הוא פנה אל עו"ד אלמוזנינו - זגורי, בהודעה השוללת תוקפו של ההסכם, ודרש במפגיע להפסיק כל פעולה הנוגעת להעברת הזכויות במשק. במענה לפנייה זו, השיבה עו"ד אלמוזנינו - זגורי, כי מאחר ובידיה יפוי כח, המתיר לה לפעול בשם הסב, יש להמציא לה צו מתאים מבית המשפט, המורה לה להפסיק לעשות שימוש בו, ועל רקע זה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, וב-12.11.06 ניתן צו כבקשתו. ב-22.10.07 הגיש תביעה זו למתן פסק דין הצהרתי.

4.4       כנגד טענות אלה טוען הנכד-

כי המסמכים נחתמו בפני עו"ד אלמוזנינו - זגורי לאחר שזו טרחה והסבירה לסב הסבר היטב את השלכות המשפטיות הנובעות מהחתימתו עליהם. כי רק לאחר שהסב הבין מהותה של העיסקה, ומרצונו החופשי הבהיר כי הוא מבקש להעניק לנכדו את הזכויות במשק, וזאת בשל מספר טעמים שעיקרם הוא רצונו לגמול לנכדו שטיפל בו וסייע בידו שנים ארוכות, וכן עקב היחס המשפיל והמתעמר של ילדיו האחרים, כלפיו, שהגיע עד לאלימות של ממש.