שאלת חיוב כתובה בגירושין על רקע של אלימות

ביום כ"ח באייר תשע"ב (20.5.2012) הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה. סך הכתובה כפי שמופיע בשטר הכתובה עומד על חמש מאות ועשרים אלף ₪.

הצדדים נישאו ביום י' בשבט תשע"ב (2/2/2012), ולאחר שלושה וחצי חודשים בלבד הוגשה תביעת הגירושין. לצדדים אין ילדים משותפים. התביעה מתבססת על אלימות שאירעה בין התאריכים 27/3/2012–26, כחודש וחצי לאחר הנישואין. אירוע זה לטענת האישה הוא בבחינת אלימות חמורה ומבחינתה "הגיעו מים עד נפש". בדיון מיום י"ד במרחשון תשע"ג (30/10/2012) הסכימו הצדדים להתגרש זמ"ז ולדון על הכתובה לאחר הגירושין. סידור הגט נערך ביום י"ט בטבת תשע"ג (1/1/2013).

בדיון ההוכחות בעניין הכתובה מיום ט"ו באייר תשע"ג (25/4/2013) הופיעו הצדדים וב"כ.

לדברי הצדדים, בני הזוג חיו יחדיו חודשיים בלבד והאישה מוכנה להתפשר על 200,000 ₪ לגביית כתובתה. לטענתה נטל ההוכחה בעניין הכתובה הוא על כתפי הבעל.

טענות האלימות

בדברי התובעת נאמר כי האלימות שלו הייתה כבר מתחילה עוד לפני החתונה אלא שלאחר החתונה הופנתה האלימות מחפצים ועברה אליה. וכך נאמר בפרוטוקול הדיון:

"ש: איך הוא התייחס אליך לאחר החתונה.

ת: כל האלימות שלו מהתחלה, אחרי החתונה הפנה את האלימות גם אלי, לא רק לחפצים.

ש: אלימות פיזית.

ת: כן."

בעניין אלימותו של הבעל טענה התובעת בנוסף על מקרי אלימות נוספים, וכך נאמר בפרוטוקול הדיון:

"לאחר החתונה מה היה לבעל במקומות העבודה בגלל האלימות.

ת: מפטרים אותו בגלל התקפי זעם, גם בזמן שנישאנו, הוא היכה אחד מהעובדים שהיו אתו.

ש: יש לך ראיות.

ת: הוא ייחקר."

כלומר נטען ע"י האישה על אלימות קודמת בבית ובעבודה אלא שהאירוע החמור הנזכר למעלה הוא מבחינתה בבחינת "הגיעו מים עד נפש."

בתיאור האירוע ע"י התובעת נאמר בדיון:

"ביום 26/12/2012 זה היה יום שהתבשרתי על כך שאני בהריון, והוא לא שמח מזה, לא שמח בכלל, גיליתי איזה מייל שהוא קיבל שיש שם התכתבות עם איזה בחורה, התוכן היה מיני. כשאני שאלתי אותו, הוא התחיל להכחיש זאת. אח"כ הוא החריף את הריב, והפך זאת למילים לא נעימות ומכות, ונתן לי מכות בבטן, התחלתי לדמם, וזה גרם להפסקה של ההיריון ... הוא אחז אותי שלא יכולתי לצאת, כשאני רציתי לצאת מהדירה, הוא נעל את הדירה.