שאלת הסכמתה של הסוכנות להקצאת המשק למערער

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו )כבוד השופטת א' קובו( אשר
בו נדחתה תביעת המערער לסעד הצהרתי לפיו הוא חבר באגודה השיתופית כפר עמיקם, המשיבה
1 )להלן: המושב( וזכאי להיות חוכר לדורות או בר רשות של הקרקע הידועה כמשק 92
במינהל. כמו כן, נדחתה תביעתו להורות לכל אחד מהמשיבים - המושב והסוכנות היהודית
)להלן: הסוכנות( - ליתן לו את התקציבים המגיעים לו ואת האישורים הנדרשים, בכדי
שיוכל לבנות את ביתו במשק 92 שבשטחו של המושב.

העובדות, כפי שהן נלמדות מפסק דינו של בית משפט קמא

1. בראשית שנות ה80- הוחלט על הרחבתו של המושב בדרך של הקצאת 15 משקים נוספים
למושב. מאחר ומספר המועמדים לחברות עלה על מספר המשקים נתמנתה ועדה לקביעת
קריטריונים וסדרי עדיפויות להקצאת משקים. הוועדה חילקה את המועמדים לשתי קבוצות
עדיפות: עדיפות ראשונה למועמדים שאין להם אחים חברי משק אך יש בן ממשיך למשק
הוריהם; עדיפות שניה למועמדים שיש להם אח אחד חבר משק ואח אחד בן ממשיך, בהיותם
נשואים. המועמדים הוכפפו לתנאי הקליטה של הסוכנות לגבי בני חברים במושב. המערער,
הנשוי לאישה שאחותה היא בת ממשיכה ואחותה האחרת הינה חברת מושב, הגיש את מועמדותו
לקבלת משק במושב. הוא סווג בקבוצת העדיפות הראשונה, למרות שעל-פי נתוניו היה אמור
להיות מסווג בקבוצה השנייה.

מדיניות הסוכנות באותה התקופה קבעה, כי כל בית אב במושב מקבל משק אחד ובנוסף שותף