שאלת ביטול העברה ללא תמורה תוך הסתמכות על דוקטרינת "לא נעשה דבר"

לפני תביעה לפס"ד הצהרתי על ביטול העברת זכויות התובע במקרקעין לנתבע 1 ללא תמורה. במסגרת פסה"ד תבחן נפקותה המשפטית של פעולה שעשה התובע ברכושו טרם הוכרז כחסוי.

הצדדים והרקע הצריך לענין

1. התובע, יליד שנת 1917, אילם וחירש ומוגבל בניידות, אלמן ואב ל- 7 ילדים, ביניהם הנתבע 1 (ולהלן ולשם הנוחות "הנתבע").

1. בבסיס המחלוקת שלפני עומדת דירת התובע ברח' --- מס' --- בעיר---, הרשומה כ ---- (להלן: "הדירה").

1. לעת הגשת התביעה חי הנתבע עם התובע בדירתו, וכמוהו עשתה גם אחותו ב' ושלושת ילדיה.

1.  אחר שבין ב' והנתבע נתגלע סכסוך, הגישה כנגדו ביום 21.5.12 בקשה לצו הגנה (במסגרת ה"ט 40431-05-12) אשר נדונה בהעדרי על ידי כבוד השופט מנחם הכהן (ולהלן: "הבקשה לצו הגנה"). בדיון במעמד שני הצדדים, שהתקיים ביום 24.5.12, נתבקש תסקיר דחוף באשר לצורך של התובע במינוי אפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש.

1. תסקיר נתקבל ביום 26.7.12 ובו הומלץ על מינוי אפוטרופוס חיצוני לגופו ולרכושו של החסוי. בפרק הסיכום בו נכתב כך:

"מר ח' הינו קשיש בן 95, חירש אילם ומוגבל בניידותו. הוא אמנם צלול אך נראה כי למרות צלילותו הוא חסר אונים בכל הנוגע ליכולתו לשלוט על רכושו ולהביע את דעתו בעניינים הקשורים בחייו. בין ילדיו מתנהל מאבק קשה כאשר כל אחד מן הצדדים מאשים את הצד האחר בנוגע לאופן בו יש צורך לנהל את כספיו של האב. הרושם שנוצר אצלי הוא כי ילדיו של האב נוהגים ברכושו של האב כבשלהם, כאשר צרכיו ורצונותיו אינם נלקחים בחשבון בכלל".

1. ביום 08.08.12 מונתה הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא לגוף ולרכוש החסוי.

1. בין לבין, ביום 7.6.12 העביר החסוי את זכויותיו בדירה על שם בנו, הנתבע.