שאלי ואח' נ' הופמן ואח'

החלטה

התובעים רכשו את דירתם מאת הנתבעת 1. הנתבעת 2 היא אחותה של הנתבעת 1 ובעלת חזקה בנכס אשר נמצא מעל הדירה. מדובר בדירות בבנין ברח' אמיל זולא בת"א.

בתמצית טוענים התובעים כי בעת ההתקשרות עם הנתבעת 1, הועלם מהם מידע מהותי בענין מצבה של הדירה ובכלל זה לגבי כשלים שמובילים לרטיבויות ולגבי העדר היתרים כדין. בענין הנתבעת 2, טוענים התובעים כי לפי החומר שבידיהם חלק מהליקויים בדירה יש לזקוף לחובת כשלים בנכס שמעל הדירה, שהוא בבעלות נתבעת זו.

הנתבעות מכחישות את טענות התובעים מכל מכל, הן סבורות כי מדובר באנשים מתוחכמים אשר מנסים למקסם רווחיהם מהעסקה שבוצעה, כי כל נזק וכשל גולו והיו גלויים לעין במועד ההתקשרות, ועוד.

אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים בכתבי הטענות אלא להביא רקע בלבד, דבר שלא בוצע בישיבה הקודמת לפרוטוקול בשל שביתת הקלדניות.

מאז הישיבה הקודמת הוגשה חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. מחווה"ד עולה לכאורה שקיים מקור רטיבות בנכס הקשור לנכס אשר בבעלותה של הנתבעת 2. הנתבעות חולקות על חוות-הדעת וכבר הצהירו כי יהיו מעוניינות בחקירת מומחה ביהמ"ש כאשר ייקבע התיק לשמיעה.

ב"כ התובעים ישקול עמדתו האם התובעים מעוניינים להמשיך ולהתמקד בשתי החזיתות המרכזיות בכתב התביעה, או שמא יעיל ונכון יותר יהיה מבחינתם להתמקד בטענות בענין נזקים מהנכס שמעל הדירה, ולא להקדיש את המשאבים הדרושים לדיון בטענת העדר גילוי בשלב ההתקשרות.

בכל הנוגע לעמדת הנתבעות, אין אלא לומר כי ההלכות לגבי מומחה בימ"ש ידועות. כמובן שניתן להראות מקומות בהם מומחה ביהמ"ש שגה והדבר תמיד נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, אך רצוי לשקול האם מדובר בדברים שהם בעיקרם של חוות-הדעת והאם הם מצדיקים ניהול דיון. כמו כן, לא שמעתי שהנתבעות שלחו שאלות הבהרה למומחה, וככל שיש סוגיות אשר לדעתן ניתן להבהירן בשאלות הבהרה, יש לפעול בדרך זו ואין להמתין לחקירה הנגדית. ניתן יהיה להעביר שאלות הבהרה כאמור בתוך 10 ימים מהיום.

הצדדים לא העלו כל טענה או בקשה בענין סוגיות מקדמיות אחרות ומשכך, חזקה כי מוצו ההליכים המקדמיים וניתן ליתן הוראות בענין הגשת ראיות.

ראיות התביעה יוגשו עד ליום 8.4.10.

ראיות ההגנה יוגשו עד ליום 6.7.10 (תקופה מורחבת זו כוללת התייחסות גם לחתונתו הצפויה של הפרקליט וברכות ביהמ"ש).

"ראיות" – לרבות תיקי מוצגים.

כל אחד מהתצהירים/חוו"ד יסומן בנפרד ובאופן נוח לאיתור (בצירוף "דגלונים").

כל מסמך עליו מסתמך עד יצורף לתצהירו/חוות דעתו ויסומן בנפרד בברור ובאופן נוח לאיתור ועיון (בצירוף "דגלונים").

הערה: ככל שבשל צרכי מזכירות/מיחשוב, יש להגיש מסמכים לא משודכים ו/או לא מדוגלים, כי אז – בנוסף לעותק שיוגש לפי הנחיות מזכירות - יש להביא עותק העונה להנחיות דלעיל, לקדם המשפט הקרוב (ובהעדר קד"מ נוסף לפני שמיעת ראיות – להמציא עותק כאמור ללשכה, עד שבוע קודם לשמיעת העדויות).

לראיות שיוגשו יצורף דף פתיח, עליו תצויין בברור רשימת העדים של אותו צד (לרבות מומחים).

לא ישמע עד שעדותו לא הוגשה בתצהיר/חוו"ד כאמור, ולא תותר הגשת מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא אם תוגש ותאושר מבעוד מועד בקשה ערוכה כדין. בקשה כאמור תוגש בכתב לא יאוחר מהמועד להגשת הראיות, ובענין עד - תפרט מדוע נבצר לקבל מהעד תצהיר, את תמצית העדות הצפויה, מדוע העדות רלוונטית ודרושה, ויצורפו אליה המסמכים שיש כוונה להגישם באמצעות העד. לבקשה תצורף עמדת הצד שכנגד.

צד המבקש להעלות התנגדות להגשת מוצג ללא חקירת עורכו או מכל סיבה אחרת, יעשה כן בכתב תוך 14 יום מהיום שהחומר הומצא לו, שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך (גם אם אינו מסכים לתוכנו); העתק ההתנגדות יועבר ישירות לצד שכנגד, אשר יוכל להגיב עליה תוך 7 ימים. לא תישמע התנגדות בדרך אחרת, לרבות ובפרט במהלך ישיבת ההוכחות עצמה.

בקשות לזימון עדים באמצעות בית המשפט (גם עדים שהוגש תצהירם או חוות דעתם), יש להגיש לא יאוחר מ- 45 יום קודם למועד שיקבע לשמיעת הוכחות, ולוודא כי התקבלה החלטה בבקשה (ואם תעתר – כי יוצא זימון).

למותר לציין, כי כל מסמך שיוגש לבית המשפט, יומצא במקביל לצד שכנגד (כך שיגיע לידיו, במלואו, במועד בו הוגש לבית המשפט).