שאינסקי יפים נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2.הנתבע דחה תביעתו בטענה כי הפגיעה בגבו של התובע לא נגרמה על ידי גורם חיצוני אלא מדובר בתהליך תחלואתי , כפי שעולה מתיקו הרפואי.

3.התביעה לתשלום דמי תאונה הוגשה לנתבע ביום 19/3/09 ונדחתה. במכתב מיום 30/4/09 בטענה כי לא הוכח "גורם חיצוני" או אירוע פתאומי שגרם לאובדן כושר תפקודו של התובע.

4.התובע הגיש תביעתו לבית הדין ביום 27/5/09 וטען כי הפגיעה בגבו ארעה עקב הרמת נכדו ותיכף חש תזוזה ופריצת דיסק.

5.לאחר שקיבל התובע סיוע משפטי ניתן צו לתצהירים, נשמעו ראיות והצדדים סיכומו טענותיהם בכתב.

6.התובע ציין לראשונה כי מצבו הרפואי ואי כושרו התפקודי נבעו בשל הרמת הנכד רק במסגרת תביעתו לנתבע (נ/1) בה ציין כי ב – 3/1/09 הרים את נכדו בן ה – 4 על הכתפיים והרגיש כאבים עזים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל.

7.לפי גרסת התובע את התביעה הנ"ל מילא רופא המשפחה עבורו אולם כפי שצוין בטופס התביעה מפי הרופא, הנסיבות פורטו בתביעה על פי דברי התובע.

כמו כן צוין כי העדים לאירוע הינם שאינסקי לודמילה ויורי.

8.בתצהירו במקום עדות ראשית פירט התובע כי בחודש ינואר 2009 במהלך מבצע "עופרת יצוקה" עבר בנו אלכס ומשפחתו לגור באזור סתריה בבית שהתפנה אולם לאחר שבעלי הבית שבו לביתם נאלץ בנו של התובע למצוא מקום מגורים אחר והתובע מצא עבורו מקום מגורים בקיבות גבעת ברנר.

ביום 4/1/09 (יום ראשון) נקבע מועד להעברת הבן ומשפחתו לרבות החפצים והציוד לגבעת ברנר (התובע הצהיר כי ציון התאריך 3/1/09 בתביעה לנתבע נ/1 נרשם מחמת טעות).

לגרסת התובע לאחר שסיימו להעמיס את הציוד למכוניות הרים את נכדו בשם מקסים בן ה- 4 בתנועה חדה על מנת להעבירו לרכב "והרגיש מכה חזקה בגב ואי יכולת לזוז".

9.באותו יום טוען התובע כי פנה לרופא משפחה באשקלון שהפנה אותו לאורטופד וביום ג' באותו שבוע ה – 6/1/09 קיבל טיפול אצל הרופא (נספח א' לתצהיר)

10.התובע טוען כי היה מרותק לביתו כמעט 3 חודשים מבלי יכולת לזוז למעט לצורך קבלת טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה.

11.בחקירתו חזר על גרסתו והוסיף כי את הרים את נכדו, הנכד ישן ולפיכך הרים אותו שהוא שוכב "ופתאום קיבלתי בצד ימין מכה צעקתי לבן שלי כך אותו מהר ומאז לא יכולתי ללכת לאוטו..."

כשנשאל כיצד מתיישבת גרסה זו עם גרסתו בתביעה נ/1 בו ציין כי הרים את הנכבד בן ה-4 על הכתפיים השיב "אני אולי מתבלבל זה בעברית".

כנשאל בחקירתו מדוע לא ציין המקרה ברישום הרפואי בביקור אצל רופא המשפחה ואצל האורטופד טוען כי "סיפרתי" (עמ' 2 לפרוטוקול).

כמו כן אישר בעדותו כי הרים את הנכד והיה זה בשעות הבוקר אך לא זכר במדויק את השעה וכי בנו לקח אותו לקופת חולים לאחר שהעבירו את הציוד לגבעת ברנר.

12.לבקשת ב"כ התובע נדחה סיום שמיעת ההוכחות כדי להביא תצהיר מטעם הבן יורי שהיה עד לאירוע. ביה"ד נעתר לבקשה אולם במקום הגשת תצהיר מטעם הבן הוגש תצהירה של אישתו, שאינסקי אירינה (להלן: "אירינה") בשל קשיים להגיש תצהיר מטעם הבן ונטען כי העדה היתה נוכחת באירוע למרות שלא צוינה כעדה בטופס התביעה נ/1 שכן התובע לא יחס לכך חשיבות.

13.אירינה בתצהירה ציינה כי "כאשר כמעט גמרנו להעמיס את הציוד חמי הרים בתנועה חדה את בני מקסים בן ה- 4 על מנת להעביר אותו לרכב. מיד הוא ביקש ממני לקחת את מקסים כי קרה לו משהו בגב" העדה פרטה בתצהירה כי ראתה שהתובע סבל מכאבים הוא הפסיק לעזור לנו וישב באוטו ואח"כ בעלה יורי לקח אותו לטיפול רפואי ו – 3 חודשים הוא לא תפקד.