- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שאיאן נ' בן ישי
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות אשדוד |
1776-09
18.11.2010 |
|
בפני : נגה שמואלי-מאייר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יצחק שאיאן |
: אשר בן ישי |
| פסק-דין | |
פסק דין
זוהי תביעה שעניינה החזר כספים בגין תשלומי ארנונה. לטענת התובע שכר דירה מאת הנתבע בין התאריכים 16/8/98 ל – 31/9/02 תוך שהוא משלם ארנונה גבוהה מדי עקב הגדרת הדירה כדירת נופש. לטענתו, לפי הסכם שהושג לקראת תום תקופת השכירות בין עיריית אשדוד והדיירים בבניין שונתה הגדרת הדירה מדירת נופש והוקטנו תשלומי הארנונה תוך שלטענתו עמדו לזכותו החזרים של אלפי שקלים.
עם תום תקופת השכירות ועזיבתו של התובע את הדירה סירב הנתבע לגשת עימו לעירייה על מנת לחתום על תום תקופת השכירות תוך שבעירייה דרשו כי הנתבע יעשה כן. עוד מוסיף התובע וטוען כי הנתבע הציג בפני העירייה מסמכים המעידים על כך שהתובע ממשיך להתגורר בדירה וזאת בכדי לזכות בכספי ההחזרים המגיעים לו. לטענתו של התובע הוא ממשיך לקבל מן העירייה דרישות לתשלום התראות ואיומים.
לטענת הנתבע במהלך שנת 2002 הודיעו התובע כי עליו לעזוב את המושכר טרם סיום תקופת השכירות, על אף שהדבר מהווה הפרה ברורה של הסכם השכירות הסכים הנתבע לבקשת התובע והחל לחפש שוכר חלופי תחתיו למושכר. לטענתו ביום 31/9/02 עזב התובע את המושכר וביום 1/10/02 נכנס שוכר חדש תחתיו. עוד מוסיף הנתבע וטוען כי מבירור ראשוני שערך עם העירייה התברר כי זו הגיעה להסכם כלשהו ביחס למושכר אך המדובר בשינוי גודל הדירה לשטח גדול יותר מבעבר, מ – 36 מ"ר ל – 57 מ"ר.משכך, לטענתו, משגדל השטח של המושכר עלה סכום הארנונה ולא פחת. עוד הוברר לנתבע מהעירייה כי עקב התמרמרות הדיירים הוחלט על החזר סכומים עקב הפחתת ריביות אך מאחר ומדובר בהחזרים במהלך התקופה שהחשבון היה על שם התובע לא קיבל הנתבע מאת העירייה מידע על תשלומי ההחזר.
יחד עם זאת, מפנה הנתבע למצורף לכתב התביעה ובו פירוט תשלומים אשר הופק על ידי עיריית אשדוד, נספח 2, ממנו עולה כי בין השנים 98 – 99 זוכה חשבונו של התובע במספר סכומים אך מאחר והתובע היה ביתרת חוב קוזז החוב מסכומי ההחזר. לטענתו עם כניסת השוכר החדש לדירה ביקש מהעירייה לפתוח בעבורו חשבון אך מסיבה שאינה קשורה אליו הדבר לא נעשה באופן מיידי. עוד הוא מוסיף וטוען כי מעולם לא הציג כל מסמך כוזב בדבר מגוריו של התובע לאחר מועד סיום תקופת השכירות בפועל וכי התובע לא פירט את טענת התרמית כדבעי. מבירור שערך הנתבע בעיריית אשדוד עלה כי שם השוכר החדש נמצא ברשומותיה כבר למעלה מ – 9 שנים.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו. כידוע, המוציא על חברו עליו הראייה, ואילו התובע שבפני הגיש תביעתו בשיהוי ניכר, לא הוכיח בפני טענתו לפיה לקראת תום תקופת השכירות נכרת הסכם כלשהו עם העירייה לפיו שונתה הגדרת הדירה מדירת נופש והוקטנו בגין כך תשלומי הארנונה. בנוסף לא הוכיח בפני טענותיו לפיהן הנתבע הציג בפני העירייה מצג שווא, לפיו התובע ממשיך לגור בדירה, על אף שתם חוזה השכירות ביניהם. מהמסמכים שצירף התובע ובכלל זה פירוט התשלומים אשר הופקו לו, לא ניתן ללמוד האם מדובר בתשלומים שחב התובע בגין חובות קודמים לעירייה.
מעדותה של כלתו של התובע, עו"ד שרון בן ישי, ומהמסמכים שהציגה במהלך הדיון היום עלה כי מבירור שערכה בעירייה ב – 11/7/10, החשבון היה על שם התובע ומכאן עולה שכספים גם אם מגיעים לתובע לא הגיעו לנתבע. עוד עולה כי העירייה אכן עשתה שינויים בתחשיבי הארנונה כך שסך הזיכויים עמד על – 6,600 ₪. יחד עם זאת מבדיקתה של עורכת הדין בן ישי בעירייה עלה כי היו תשלומים אותם לא שילם התובע במרוצת השנים בהן שהה בדירה כך למשל בשנת 98 לא שולמו תשלומי ארנונה על ידי התובע בסך 1,128 ₪ עבור חודשים 9 – 12/08 ובשנת 99 יצאה דרישת תשלום של 1,290 ₪ שלא שולמה על ידו , בשנת 2000 לא שולמה ארנונה של חודשים ינואר , פברואר בסכום 611 ₪ .
מכל האמור עולה שסך כל החובות של התובע לעירייה הגיע לסך של – 4,266 ₪ ו לאחר קיזוז של החוב נשארה לו למעשה יתרת זכות של 1,727 ₪. נוכח העובדה כי נכנס שוכר חדש תחת התובע לדירה ולא בוצעה העברת שמו של השוכר החדש למעשה מי שנהנה מיתרת הזכות האמורה הוא השוכר החדש.
נוכח המקובץ ובהינתן העובדה כי השוכר החדש הביע הסכמתו לשלם לתובע הסך של 1,727 ₪ סבורני כי באיזונם של דברים ראוי הוא כי השוכר החדש יפצה התובע בסכום האמור.
הנני מורה בזאת כי הנתבע ידאג כי השוכר החדש ישלם לתובע הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, סך של 1,727 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
בנוסף הנני מורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 150 ₪ בגין אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
הסכומים האמורים ישולם לתובע תוך 30 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"א, 18/11/2010 במעמד הנוכחים.
נגה שמואלי-מאייר, שופטת
הוקלד על ידי: תמר דרעי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
