שאטי נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט בדימוס מ. דרורי], באשמה של אי-ציות לאור אדום ברמזור, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בשכרות.

ביום 04.10.08 בסמוך לשעה 18:40 לערך, נהג המערער רכב פולקסואגן בגשר לה-גארדיה בתל אביב, לא ציית לרמזור אדום ברמזור וגרם באחריותו, בשל כך, לתאונת דרכים לא קשה, שבה רכבו שלו ורכב המעורב ניזוקו.

בנוסף, מייחס כתב האישום למערער נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, וזאת בשל כך שנמצא אפוא תוצר חילוף חומרים שהחומר הפעיל הוא קנאבוס, שהוא סם מסוכן.

המערער הודה בפני בית משפט קמא בעבירות הקשורות לגרימת תאונת הדרכים, דהיינו, אי-ציות לרמזור אדום ונהיגה בקלות ראש, עבירות לפי תקנה 22 א' לת"ת, ב-62 (2) וכן 38 (2) לפקודת התעבורה. על הרשעה זו, מטבע הדברים, אין ערעור בערעור שבפניי, אלא על הרשעתו של המערער בעבירה של נהיגה לאחר שנטל סמים, דהיינו, נהיגה בשכרות.

בית משפט לתעבורה, לאחר ההרשעה בדין, גזר את דינו של המערער, בין היתר, לפסילה בפועל של 24 חודשים ועונשים נוספים.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, כאמור לעיל, אך הערעור על הכרעת הדין בעניינו רק הרשעה בסמים.

בית משפט קמא ציין בהכרעת דינו שהמערער נמצא אשם בנהיגה בשכרות אך ורק בשל תוצאות בדיקת השתן שנתן, שבה נמצאו שרידי קנאבוס, תוך שהוא מציין שמבחן המאפיינים שעבר המערער היה תקין לחלוטין, אך מכח הממצא המדעי יש צורך להרשיעו.

ב"כ המערער העלה בפני בית משפט קמא טענות הקשורות להלכת יששכרוב הידועה, ע"פ 5121/98, עת טען ב"כ המערער בפני בית משפט קמא שאמרתו של המערער נלקחה ממנו ללא שהועמד על זכותו בדין בייצוג של עו"ד, ראה ת/4, ולכן בית המשפט צריך להתעלם מתוצאות בדיקת השתן מאחר וזו בוצעה אך ורק בשל כך שהחשד שהמערער תחת השפעת סמים נבע מדברי המערער, שנמסרו, כאמור, מבלי שזכותו לייצוג משפטי עמדה לו.

בית משפט קמא דחה את טענת ב"כ המערער, בין היתר, בהסתמך על הלכת יששכרוב האמורה, אשר בקביעותיה היו שככל שמדובר בראיות חפציות הנובעות מהדברים שנמסרים בניגוד להלכה, אישר בית המשפט להכיל את אותה הלכה.

אלא שבין לבין, זה מקרוב מסר בית המשפט העליון את פסק הדין ברע"פ 10141/09, אברהם בן-חיים ואח' נ' מ"י, תק-על 2012(1), 4751 מיום 06.03.12, שם התייחס בית המשפט העליון, בין היתר, להרחבתה של הלכת יששכרוב ונסיבות דומות לנסיבות שבפנינו, בין היתר נאמר שם בפסקה 35 לפסק הדין:

"לפיכך, המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראייה שיוצגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה. במקרה שבפנינו, נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן, נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין...תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות...להליך הוגן. זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפסו בשני החיפושים הן ראיות חפציות ויש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות...הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות ע"י המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי חוקיים...".

במקרה שבפנינו, עפ"י עדותו של השוטר רס"מ עמי סבן, עמ' 3 לפרוט' למעלה: "האינדיקציה היחידה לגבי הסמים הייתה מדברי הנאשם", כך גם אמר ב-ת/8: "לציין, שבתחקור של הנהג בשטח...על ידי מיורן ושי מהבוחנים 'עישנתי חשיש לפני שלושה ימים בלבד, לא מכחיש'".

נראה, שהחשד כנגד המערער עלה אך ורק מדבריו אלה, שבאו לידיעת השוטרים אך ורק בשל כך שמבלי שהוזהר על זכותו להשיב לשאלות, ומבלי שבאותו מעמד הוסברה לו זכותו לייצוג משפטי כפי שלא הוסברה לו בעת גביית ת/4, אמרתו בחקירה, נעשו תוך פגיעה חמורה בזכויותיו ולכן, מדובר בראייה שהושגה שלא כדין עפ"י הלכת בן חיים והלכת יששכרוב הקודמת לה.

זאת ההלכה גם עפ"י דעת הרוב בפס"ד בן-חיים ובפס"ד יששכרוב, בוודאי עפ"י עמדת המיעוט (כב' השופט דנציגר) וגם על דעות שהושמעו בהלכת יששכרוב בלבד, הצורך בחינוך השוטרים, סוף סוף, ככל שמדובר בתיקי תעבורה שבאים בפניי במסגרת ערעורים, לשמור על זכויות נאשמים, כמו למשל אמרות הנגבות בדרך כלל מבלי שהחשודים מוזהרים על זכותם לייצוג משפטי, תחקורים בשטח בלי להעמיד את הנחקרים על זכותם כל עוד הם חשודים שלא להשיב, ועוד ועוד.

הנני אפוא מקבל את הערעור על הכרעת הדין ומזכה את המערער מעבירת הנהיגה בשכרות, אם כי משאיר על כנה את ההרשעה בעבירות בהן הודה המערער, כלומר, כפי שצוין לעיל.

בהינתן התיקון בהרשעה, הנני גם מתקן את גזר דינו של המערער. מדובר בתאונת דרכים שתוצאותיה אמנם לא חמורות, אך כניסה לצומת באור אדום שגרמה להתנגשות, כאשר למערער גם עבר פלילי וגם הרשעות תעבורתיות, והנני אפוא מעמיד את עונשו על פסילה בפועל של חמישה חודשים, הקנס יישאר על 1,000 ₪ או חמישה ימי מאסר תמורתם, הנני מבטל את עונש המאסר המותנה וקובע פסילה מותנית של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים.

ניתנה והודעה היום כ"א אדר תשע"ב, 15/03/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: