שאטי אסנת נ' ליאת מרדכי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לתיקון כתב הגנה שהוגשה על ידי המבקשים.

2.המדובר בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה שהוגשה כנגד המבקשים לקבלת פיצוי כספי בסך של 174,330 ₪, בגין הפרת הסכם מכר כנטען בכתב התביעה.

3.המבקשים כאמור הגישו בקשה לתיקון כתב ההגנה ואף תביעה שכנגד. במסגרת כתב ההגנה טענו המבקשים, שבין הצדדים נערך זכרון דברים ולא הם שהפרו את זכרון הדברים אלא המשיבים.

4.לאחר שהתקיים בתיק דיון ראשון, עתרו המבקשים להורות על תיקונו של כתב ההגנה, שכן לטענתם נשמטו מספר טענות הגנה מהותיות מכתב ההגנה. כך טענו המבקשים, שיש להורות על הוספת טענת הגנה בעניין הפיצוי המוסכם בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1971 (להלן: "חוק החוזים"), שכן לטענתם הפיצוי המבוקש אינו פרופורציונאלי לגובה הנזק שניתן היה לצפות בעת חתימת ההסכם, הואיל ומדובר בפיצוי מוסכם גבוה בסך של 150,000 ₪.

בנוסף, טענו, שיש להורות על הוספת טענה נוספת לפיה זכרון הדברים שנערך על ידי המתווך בטל מעיקרו, שכן נערך על ידי פעולה לא חוקית של המתווך בניגוד לאמור בסעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המתווכים").

כן נטען, שהוראות סעיף 5 להסכם זכרון הדברים הקובע גובה הפיצוי המוסכם על סך של 10% מגובה סכום המכר הינו סעיף מקפח ומשכך, רשאי בית משפט לשנותו או לבטלו.

5.מנגד טענו המשיבים, כי השינויים המבוקשים הינם הרחבת חזית אסורה ואין מדובר במידע שלא היה ידוע קודם למבקשים. בנוסף, נטען כי טענות המבקשים מהוות השתק שיפוטי, שכן מדובר בטענות סותרות, הטענה לפיה זכרון הדברים בטל מעיקרו והטענה שיש להפחית הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

בנוסף, נטען לשיהוי גדול בהגשת הבקשה ללא כל הסבר מניח הדעת, שכן הבקשה הוגשה באיחור של שנה וחצי.

המשיבים הוסיפו וטענו שיש לדחות הבקשה מאחר ולא לעיתים קרובות יעשה בית משפט שימוש בסמכותו ויורה על הפחתת הפיצוי המוסכם.

באשר לתוקפו של זכרון הדברים טענו המשיבים שהסכם זכרון הדברים תקף לכל דבר מחייב הצדדים לו וכוונתו היתה ליצור קשר חוזי מחייב בין הצדדים ואין רלוונטיות לכך שנערך על ידי מתווך. כן נטען שחוק המתווכים מסדיר היחסים בין המתווך לבין הצדדים בעסקה ולא בין הצדדים לבין עצמם ומשכך, עומד בעינו הסכם זכרון הדברים.

המשיבים אף טענו שאין מדובר בתנאי מקפח בהתאם לחוק החוזים האחידים , התשמ"ג- 1982, שכן מדובר בפיצוי מוסכם המתייחס באופן שווה לכל צד אשר יפר ההסכם.

6. דיון

התקנה הכללית המסמיכה את בית המשפט להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו הינה תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות"). תקנה זו קובעת כידוע, כי ביהמ"ש רשאי בכל עת להתיר את התיקון, דהיינו בכל שלב של הדיון. בהתאם לפסיקה, גישת בית המשפט היא ליברלית בכל הנוגע לתיקון וזאת על מנת לאפשר גיבוש השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובכך לייעל את ההליך המשפטי. אף כאשר מבקש בעל דין להוסיף עילה חדשה לטיעוניו, לא תידחה בקשתו מטעם זה בלבד אולם הקריטריונים בבחינתה יהיו חמורים יותר. יחד עם זאת, בקשה לתיקון כתבי טענות עלולה להידחות באם השתהה המבקש בהגשת הבקשה, או לנוכח התנהגות המבקש עובר להגשת הבקשה (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 149).

7.בענין הנדון, טוענים המשיבים כי הטענות אשר מבקשים כעת המבקשים להוסיף לכתב ההגנה מהוות עילת הגנה שונה לחלוטין מאלו המופיעות בכתב ההגנה. אכן, הטענות כי זיכרון הדברים בטל מעיקרו וכי גובה הפיצויים אינו מידתי, אינן עולות בקנה אחד עם הטענה המקורית, לפיה בקשו המבקשים לקיים התחייבותם אך עקב הפרת המשיבים את זיכרון הדברים לא עשו כן. עם זאת, אין ספק כי בבסיס הטענות כולן עומד לבירור פרשנות זיכרון הדברים וכוונת הצדדים עובר לחתימתו, על כן תיקון כתב ההגנה המבוקש יכול ויביא לבירור כלל השאלות השנויות במחלוקת, ולכאורה יש להתירו על אף הגדרתו כעילה חדשה. לאור הרצון בייעול ההליך, כאשר תיקון כתבי הטענות בשלב המאוחר נעשה על מנת שבפני ביהמ"ש תהיה התמונה העדכנית והמלאה של המחלוקות האמיתיות העומדות על הפרק, לא יהא זה נכון לחסום התיקון המבוקש.

המבקשים טוענים כי לא טענו את הטענות הנוספות בכתב ההגנה המקורי בשל טעות גרידא. טעות בכתב הגנה איננה מצב מופרך בעליל ואינה מצביעה בהכרח על חוסר תום לב מצד המבקש, וזו איננה הצדקה לדחיית הבקשה כאשר כנגד זו עומדת השאיפה לברר את מלוא המחלוקות, ונראה שככל שמדובר בטעות, ניתן לכפר עליה בפסיקת הוצאות ראויות.

8.אף הטענה בדבר השתק שיפוטי אין בה בכדי להצדיק דחיית הבקשה. דוקטרינת ההשתק השיפוטי חלה ביחסים שבין בית המשפט לבין המתדיין העושה שימוש לרעה בהליכים, בניגוד לתורת ההשתק, המתמקדת בצדדים עצמם. התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6) 625). בנסיבות המקרה שבפניי, בהן ברור כי גובה הפיצויים הינו פרמטר מהותי בכתב התביעה, ואין מחלוקת כי זיכרון הדברים נערך על ידי המתווך, איני רואה כיצד ניתן לומר שהוספת טיעונים בדבר גובה הפיצויים ותוקפו של זיכרון הדברים עולה כדי ניצולם של הליכים משפטיים לרעה, באופן שיש בו כדי להצדיק שימוש במנגנון ההשתק השיפוטי.

9.עם זאת, וחרף העמדה הליברלית בתיקון כתבי טענות, לא מצאתי לקבל הבקשה במלואה., בענין הנדון, זיכרון הדברים לכאורה מכיל את כל הפרטים הדרושים לצורך הקמת הסכם מחייב, ככל שחסרים פרטים, הרי שמדובר בפרטים הניתנים להשלמה אשר אינם פוגמים בתוקף זיכרון הדברים. כמו כן, נראה כי הצדדים ביקשו להגיע לכדי קשר משפטי מחייב, שכן נכתב בזיכרון הדברים כי "הצדדים מתחייבים לחתום על הסכם סופי...תוך חמישה ימים מהיום, אולם ידוע לצדדים כי הם קשורים בהסכם החל מרגע חתימת זיכרון דברים זה".

10.המבקשים בבקשת התיקון טענו, כי זיכרון הדברים הינו בטל מעיקרו מאחר ונערך על ידי מתווך ללא ניהול משא ומתן, לכאורה, בניגוד להוראת סעיף 12 לחוק המתווכים לפיה נאסר על מתווך לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי, אלא שאיני מקבלת את הטענה כי המסמך נעדר נפקות משפטית. אומנם סעיף 12 לחוק המתווכים אוסר על מתווכים לערוך ולסייע בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי, וקובע שמתווך המפר סעיף זה, לא יהיה זכאי לדמי תיווך, אך אין לכך כל רלוונטיות בנוגע לצדדים להסכם החוק חל על היחסים שבין המתווך לבין הצדדים לעסקה, ולא בין הצדדים לבין עצמם. משכך ובהיעדר הוראת חוק הקובעת שעסקינן בהסכם בלתי חוקי, המדובר בהסכם חוקי שריר וקיים.

בנוסף, הוראות סעיפים 30-31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 קובעות שביטול חוזה בלתי חוקי יעשה בהתאם לדרכים הקבועות בחוק ובהיעדר טענה לפיה נמסרה הודעת ביטול בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק החוזים, דין הטענה להידחות כבר עתה אף מטעם זה.