שאזו נ' מזרחי

פסק דין

1.לפני תביעה להשבת מלוא הכספים שהתובע העביר לידי הנתבע במסגרת התקשרות חוזית ביניהם.

רקע עובדתי:

ביום 18.11.08 חתמו התובע, הנתבע ואדם נוסף ששמו רחמים פירו על הסכם לייסוד שותפות שעיסוקה הוא "ייעוץ והכוונה ופירסום חברות". (להלן: "ההסכם").

כרקע לחתימה על ההסכם יש לציין כי הנתבע שהה בארצות הברית במשך מספר שנים, ושם לטענתו הקים מספר עסקים לפרסום חברות, וזכה להצלחה כלכלית. עם שובו של הנתבע ארצה הוא הקים לדבריו חברה דומה, אשר רכשה קווי טלפון בארצות הברית שהובילו מתקשרים לבעלי עסקים מקומיים ששילמו עמלה לנתבע. הנתבע דאג במסגרת העסק לרכישת קווי הטלפון, לרישומם ולמענה לשיחות הטלפון הנכנסות, כדי שהפונים יופנו לבעלי עסקים שמשלמים לו עמלה.

הנתבע סיפר על עסקיו למר פירו, חברו מילדות, ושניהם פנו יחדיו אל התובע והציעו לו להקים עוד עסק שיעבוד במתכונת דומה (להלן: "העסק").

ביום 6.11.08, לפני שהצדדים חתמו על ההסכם, הם חתמו על זיכרון דברים. בזיכרון הדברים נקבע כי אחוזי החברה יחולקו באופן הבא: הנתבע יקבל 30% כנגד השקעה של 100,000$; מר פירו יקבלו אחוזים שווים כנגד השקעה זהה; התובע יקבל 15% כנגד השקעה של 50,000% וג'ף מניו יורק ישקיע 75,000$ ויקבל 25%. במועד החתימה על זיכרון הדברים התובע נתן 50,000 ₪ והתחייב להשלים את הסכום לסך של 50,000$ עד ליום 23.11.08. הצדדים לזיכרון הדברים גם קבעו כי "יש אופציה לאופיר שאזו עד שלושה חודשים מיום חתימת החוזה לצאת מהחברה ולקבל את כסף ההשקעה שלו בחזרה עם קנס של 10% מההשקעה וכספו יוחזר תוך 45 יום מיום הודעתו".

אף כי זיכרון הדברים כלל התייחסות לג'ף, הרי שפרטיו המלאים לא צוינו בו, והוא לא נכח במועד החתימה עליו, ואף לא חתם עליו בשום שלב.

כאמור, בחלוף כעשרה ימים, חתמו הצדדים על ההסכם נשוא התובענה. על פי ההסכם, הנתבע היה אמור לקבל 55% מהשותפות וזאת מכוח השקעה של "מידע וניסיון חיים אישי לטובת השותפות" וללא כל השקעה כספית. התובע השלים את ההשקעה של 50,000$ וכנגדה קיבל 15% מהשותפות. רמי פירו על פי ההסכם הפקיד בתחילת חודש נובמבר 50,000$ והוא קיבל 30% מהשותפות. לג'ף לא היה זכר בהסכם הכתוב.

מפאת חשיבותם של שני סעיפים בהסכם אוסיף ואומר כי הצדדים הסכימו בסעיף 6.ז. כי "במידה ולא יהיו לשותפות רווחים בגין שיווק ומכירת המוצר לא תהיה לצדדים ב' ו-ג' (מר פירו והתובע ד.פ.) זכות חזרה לצד א', (הנתבע, ד.פ.) לקבלת כספי ההשקעה".בסעיף 12ט. להסכם נקבע כי קיימת אופציה לתובע "לצאת משותפות זו מחלקו בחברה ולקבל בחזרה את סכום השקעתו וכספו יוחזרו לו תוך 60 יום מיום הודעתו ובניכוי קנס בשיעור 10% מהשקעתו".

אין חולק כי התובע אכן העביר לידי הנתבע את מלוא הכסף בהתאם להסכם השותפות.

מנקודה זו נחלקות גרסאות הצדדים, או לכל הפחות ניתן לומר שלתובע אין מידע מלא בכל הנוגע להתרחשויות. הנתבע טוען כי העביר בהעברה בנקאית כ-19,000$ לידי ג'ף, היושב לו אי שם בארצות הברית, וזאת הן לצורך רכישת קווי טלפון, הן לצורך רישומם במודיעין מספרי הטלפון האמריקאי, והן כעמלה לג'ף בגין תרומתו לעסק. הנתבע טוען כי ג'ף שלח לו מיילים לפיהם הוא רכש קווי טלפון, אך נתקל בקושי ברישום מספרי הטלפון במודיעין האמריקאי. התובע הודה כי שמע גרסה זו מהנתבע בזמן אמת, אך לא היה לו מידע אם אכן כך קרה.

כך או כך, קווי הטלפון לא נרשמו, לא ניתן היה לפרסם הפניות לבעלי עסקים והעסק שהצדדים ביקשו להקים לא עבד. בנסיבות אלו החל התובע ללחוץ על הנתבע לקבל את כספו בחזרה ולאחר שיחות טלפון ופגישות, שכללו מאמצי שכנוע רבים, החזיר הנתבע 50,000 ₪ בלבד. תמלול חלק משיחות אלו הוצג בפני.

הנתבע טען כי הוא ממשיך לעמוד בקשר עם ג'ף ומנסה לקבל ממנו חזרה את הכסף, או שהוא יקבל ממנו את קווי הטלפון לחברה שבבעלותו. הנתבע טען כי הוא אינו יודע איפה ג'ף גר או מה שם משפחתו, וכל היחסים העסקיים היו מבוססים על שיחות טלפון ומיילים. עוד טען הנתבע כי היחסים בינו לבין ג'ף הפכו לכל כך מתוחים, עד שהוגש כנגדו כתב אישום בגין איומים.

התובע במסגרת תביעתו דורש השבה של יתרת הכספים שהעביר לידי הנתבע וזאת בסך של 110,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

דיון והכרעה:

התובע טוען כי הוא זכאי להשבת כספי ההשקעה ממספר טעמים: ראשית, הנתבע הפר את ההסכם עימו ולא עשה למעשה דבר כדי להקים את העסק. שנית, בהתאם להוראות סעיף 12ט יכול היה התובע לחזור בו מהסכמתו להשקיע את הכספים ואז היו מחויבים השותפים האחרים להחזיר לו אותם, בניכוי קנס של 10%. שלישית, בשיחות שהתקיימו עימו התחייב הנתבע להשיב לידי התובע את מלוא הכספים.

הנתבע טוען כי לא הפר את ההסכם כלל, אלא מילא אחר התחייבויותיו במלואן. הנתבע גם טוען כי על פי סעיף 12ט השותפות היא שצריכה להחזיר את סכום ההשקעה ולא השותפים. לבסוף טוען הנתבע כי מעולם לא התחייב להחזיר את מלוא הכסף, אלא לפנים משורת הדין, ובגלל שנכמרו רחמיו על התובע, החזיר את הסכום שהיה אמור להיות העמלה שלו.

הפרת ההסכם:

בהתאם להסכם, התחייב הנתבע להשקיע "מידע וניסיון חיים אישי". הנתבע טוען כי לפני החתימה על ההסכם הסביר לתובע שהוא רוכש את קווי הטלפון באמצעות ג'ף, שאינו מוכר לו אישית, אך התגלה כאמין בעסקאות קודמות. התובע אמנם ניסה לטעון בחקירתו הנגדית כי לא ידע שהכסף שהוא משקיע יועבר לארצות הברית, לפחות בחלקו, אך התברר שהוא אכן הבין שרכישת הקווים חייבת להיות שם.