שאוליאן נ' ירושלים

החלטה

מונחת לפני בקשה להפחתת הערבון, בגדר הליך ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, מיום 2.5.2012 (ת"א 11374/09, כב' השופט עודד שחם) אשר פסק למבקש פיצוי כספי בסך 3,000 ₪ במסגרת תביעה בגין חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

יש לראות את הבקשה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 18.6.2012, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.  

בענייננו, טוען המבקש, עו"ד במקצועו, כי אין הצדקה לדרישה להפקדת ערבון בסכום כה גבוה, שכן בהשוואה להליכים אחרים (כדוגמאת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שם ייצג המבקש לקוח שנדרש להפקיד סכום ערבון בסך 7,500 ₪. סכום אשר הופחת לאחר בקשה), בהליך מושא הבקשה, מדובר בערעור לפני דן יחיד, טענות המערער הן טענות משפטיות ממוקדות וממילא יתקיים דיון בערעורה של המשיבה. בנוסף, מדובר בהליך לטובת אינטרס הציבור ובמסגרתו יש להתחשב במערער (בהשוואה להגשת הליך תביעה ייצוגית) ולהפחית את הערבון באופן משמעותי. זאת ועוד, יחסי הכוחות בין הצדדים מצדיקים את הבקשה, כאמור.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. כמו כן, הערבון נועד להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל (רע"א 377/87 חליל ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה. - חברת מניות בפשיטת רגל הרשומה בגרמניה , פ"ד מא(4), 522 (1987)) . בגדרו של שיקול הדעת, נקודת המוצא כי " ...המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב " (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עוד נשקלים שיקולים נוספים, למשל, חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים , סיכויי ההליך ועוד ( ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007); רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט (22.8.2010)).

בענייננו, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, סכום פסק הדין בהליך בבית המשפט קמא וסיכויי הערעור, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון , על סכום של 4,000 ₪ בלבד.

 הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: