שאהין נ' מדינת ישראל

החלטה

1.מעיון בהחלטה נשוא העתירה לא ניתן להסיק כי ההחלטה ניתנה על ידי מנהל אגף הרישוי במשרד הרישוי בירושלים, ודי בכך כדי לשחות את טענת המשיבה לעניין הסמכות המקומית.

2.עם זאת איני סבור כי יש ליתן צו זמני בטרם יתקיים דיון בבקשה לגופה.

הבקשה והעתירה הוגשו לכאורה בשיהוי ניכר, כ- 8 חודשים לאחר שניתנה ההחלטה המורה על פסילת רישיונו של המבקש. אין בבקשה כל הסבר לשיהוי זה. זאת ועוד, לא ניתן ללמוד מהמסמכים שהוגשו כי קורס ההשתלמות העיונית בנהיגה שעבר המבקש בחודש 11/03, היה אמצעי תיקון לעבירות שנעברו על ידי המבקש בחודים 2/03 ו- 11/03. דומני גם כי לא סביר להניח כי מדובר באמצעי תיקון שהוטל בעקבות עבירות אלו שכן מטבע הדברים מוטלים אמצעי התיקון חודשים רבים לאחר ביצוע העבירות וסביר יותר כי מודבר באמצעי תיקון בגין עבירות קודמות.

3.בנסיבות אלו אין לי אלא לקבוע כי העותר לא הצביע על ראיות לכאורה המצדיקות מתן צו זמני ועל כן הבקשה נדחית.

4.אני קובע את הדיון בעתירה לגופה ליום 7.9.10 שעה 15:00. העותר יוכל להשלים טיעוניו ולהבהיר מודע יש לראות בקורס שעבר ב- 11/03 כאמצעי תיקון לעבירות שעבר בשנת 2003. הטיעון יוגש תוך 10 ימים. תשובה לעתירה תוגש עד 1.9.10.

אם מי מהצדדים יבקש להקדים את הדיון יגיש בקשה מתאימה שתובא לשופט התורן.

ניתנה היום, י"א אב תש"ע, 22 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: