שאהין נ' הזימה

החלטה

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 20/12/12. בהתאם לפסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיב סך של 233,630 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2.פסק הדין ניתן בהתאם לכתב התביעה בו נטען, כי הנתבע הציג עצמו בפני התובע כסוחר קרקעות, והציע לו לרכוש שני מגרשים בעלות של 1.2 מיליון ₪, לאחר שנמסר לו כי קיימת עיסקת חליפין מתקדמת בינו לבין מינהל מקרקעי ישראל, לקבלת מגרשים אלו. לטענת המשיב, כפי שפורט בכתב התביעה, שילם את המקדמות, בסך של כ- 200,000 ₪, אך העיסקה לא יצאה לפועל, הנתבע ביקש אורכות להשלמת העיסקה, אך ללא הועיל. לבסוף פנה התובע עצמו למינהל מקרקעי ישראל על מנת לברר על עיסקת החליפין, ושם נאמר לו כי עיסקה כזו לא נעשתה כלל. התביעה הוגשה להשבת הסכומים ששולמו לנתבע, על פי שני ההסכמים שצורפו לכתב התביעה.

3.הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 9/1/13, אך מבלי שצורף לה תצהיר. ביום 15/1/13 הוגשה בקשה שניה, בצירוף תצהיר.

לטענת המבקש, החתימה המיוחסת לו על אישור המסירה, אשר על פיו ניתן פסק הדין – מזוייפת. יתר על כן, לטענת המבקש, כל החתימות המיוחסות לו על ההסכמים שצורפו לכתב התביעה מזוייפות. המבקש מכחיש מכל וכל את העיסקאות הנטענות בכתב התביעה.

4.התגובה לבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 31/10/13, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת התגובה. לטענת המבקש, כלל לא ידע על ההחלטה מיום 16/1/13, לפיה התבקש להגיב לבקשה לביטול פסק דין. הדבר התברר למבקש לאחר התערבות בא כוחו החדש.

לטענת המשיב, המבקש הונה אותו, חתם על ההסכמים בנוכחות עדים, ועל ההסכם הראשון אף בנוכחות עו"ד, אשר אישר את חתימת הצדדים על ההסכם. גם הכספים שולמו בנוכחות עדים. לטענת המשיב, הוא מחזיק בצילום תעודת הזהות של המבקש, כפי שנמסר לו ע"י המבקש עצמו.

לטענת המשיב, גם המצאת האזהרה נעשתה כדין, באמצעות שליח אשר מסר את כתב התביעה לידי המבקש עצמו.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על ביטול פסק הדין.

כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

6.הבקשה לביטול פסק דין הוגשה מלכתחילה בסמוך מועד למועד בו ניתן פסק דין בהעדר הגנה. יש לציין, כי פסק הדין נשלח למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה באמצעות מזכירות ביהמ"ש, הגיע לידיו ביום 4/1/13, וכבר ביום 9/1/13 פנה המבקש לראשונה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הדין. בנסיבות אלה, סבירה יותר טענת המבקש כי למעשה כתב התביעה לא הומצא לידיו (כאשר המסירה הנטענת בוצעה ע"י שליח מטעם התובע), שכן אילו הומצא לידיו, וודאי היה טורח להתגונן מפני התביעה, כפי שטרח להגיב באופן מיידי לידיעה שניתן נגדו פסק דין בסכום כה גדול. בנסיבות העניין נראה, כי דינו של פסק הדין להתבטל על פי חובת הצדק.