ש. שלמה רכב בע"מ נ' שקד ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 30.12.2010 ארעה תאונת דרכים בכביש החוף בין שלושת כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

רכב מבוטח התובעת נעצר אחרי רכב, ולענייננו הינו הרכב הראשון בשיירה (להלן: "הרכב הראשון ו/או "רכב התובעת").

הרכב בו נהג הנתבע 1, מבוטח אצל הנתבעת 2, והינו הרכב השני בשיירה (להלן: "הרכב השני").

הרכב בו נהג הנתבע 3, מבוטח אצל הנתבעת 4, והינו הרכב הרביעי בשיירה (להלן: "הרכב השלישי").

העידו בפניי מר יאיר שילוח (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת, כמו כן העיד מר אייל שקד (להלן: "הנתבע 1") שהינו נהג הרכב השני. נהג הרכב השלישי, שהינו נתבע 3 לא התייצב לדיון למרות שהינו בעל דין, ולא הובא בפני כל נימוק של ממש בדבר אי התייצבותו. לאור האמור ניתנה על ידי החלטה בעניין במסגרת פרוטוקול הדיון.

הצדדים הביאו בפניי את הראיות, והוגש בהסכמה טופס ההודעה מטעם הנתבע 3, למרות שלא התייצב לדיון.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת עמד רכב התובעת בפקק תנועה, נפגע מאחור ונהדף אל עבר רכב שהיה מלפניו.

עוד נטען, כי לאור העדויות שנשמעו בדיון, יש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים 1-2, הרכב השלישי בשיירה התנגש ברכבם מאחור והדפו לעבר רכב התובעת.

לשיטתו, מעדויות הנהגים עולה תמונה ברורה, לפיה הרכב השני נהדף אל עבר רכב התובעת. כמו כן, עדות הנתבע 1 התיישבה במדויק עם עדותו נהג רכב התובעת.

לאור האמור מבקש לדחות את התביעה כנגדם.

לטענת ב"כ הנתבעים 3-4, רכבם הצטרף לתאונה קיימת.

לשיטתו, הנתבע 3 בלם את הרכב, אך לא הגיע לכדי עצירה מלאה ופגע קלות ברכב הנתבעים 1-2 מאחור.

עוד נטען, כי לרכב הנתבעים 3-4 נגרם נזק קל, דבר המעיד כי הצטרף לתאונה קיימת.

זאת ועוד, העיד נהג רכב התובעת כי ראה את הרכבים מאחוריו מגיעים במהירות, ובכך למעשה קיצר הנתבע 1 את מרחק הבלימה של הנתבע 3. נוכח האמור, הרי שלכל המצער, יש לחלק את האחריות בין הנתבעים באופן בו יישאו הנתבעים 1-2 במירב האחריות להתרחשות התאונה.

דיון והכרעה: