ש. שלמה רכב בע"מ נ' בן חנוך ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי בתאריך 21/2/10 בשעה 08:00 או בסמוך לכך ובעת שרכבה עמד בפקק תנועה פגע בו רכב הנתבעים מאחור.

בכתב ההגנה הנתבעים הודו באחריותם לתאונה אולם הם טענו כי המגע בין כלי הרכב היה קל וכי לרכב התובעת לא נגרם הנזק הנטען בכתב התביעה.

בדיון שמעתי את עדותה של הנהגת ברכב התובעת ושל הנתבע 1 אשר נהג ברכב הנתבעים.

נהגת התובעת העידה כי לאחר אירוע ההתנגשות, היא יצאה מהרכב והיא הבחינה כי בפגוש הרכב היו קילוף של הצבע ושריטה. בדיון הוצגו לה צילומים של רכב התובעת והיא סימנה עליהם את הנזקים שנגרמו באירוע התאונה. לדבריה לפני התאונה ברכב התובעת לא היו נזקים אלה אשר נגרמו באירוע התאונה. בנוסף היא הפנתה להודעה אותה היא מסרה בסמוך לאירוע התאונה ובה היא פרטה את הנזקים שנגרמו לרכב.

הנתבע 1 בעדותו אישר כי היה מגע בין כלי הרכב. לדבריו הוא הבחין בשריטה מינורית ברכב התובעת, אשר הוא לא ידע אם היא נגרמה באירוע התאונה. כאשר הוצגו בפניו תמונות הנזק לרכב התובעת הוא אמר כי בתמונות אלה לא רואים את השריטה. הוא אמר כי הוא צילם את הנזק במצלמתו אולם זו נגנבה ולכן הצילומים אינם ברשותו. עוד הוא טען כי לאור הבדלי הגבהים בין הפגושים של שני כלי הרכב, לא היו יכולים להיגרם הנזקים הנתבעים. במהלך עדותו הוא הופנה להודעה שמסר לנתבעת 2 ובה הוא ציין כי לרכב התובעת נגרם נזק מזערי.

ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

מהעדויות שוכנעתי כי בעקבות אירוע התאונה נגרם לרכב התובעת נזק. כאמור, נהגת התובעת אישרה את הנזקים שנגרמו לרכבה והיא אף סימנה אותם על גבי התצלומים. על נזקים אלה היא דיווחה לתובעת מיד בסמוך לאחר התאונה לתובעת.

הנתבע 1 אישר גם הוא בעדותו כי הוא ראה שברכב התובעת היה נזק – "שריטה מינורית" כלשונו. בהודעה שמסר לנתבעת 2 נכתב כדלקמן: "בפקק תנועה במהירות אפס פגעתי קלות בפגוש של הרכב שלפניי. אך המקרה קרה לפני חצי שנה וחשבתי שהנהגת ויתרה כי הנזק היה מזערי". מדבריו עולה בבירור כי לרכב התובעת נגרם נזק אם כי מזערי כדבריו.

התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאי. השמאי לא נחקר על חוות דעתו. מחוות הדעת עולה כי הנזק שנגרם לרכב התובעת עומד על סך של 947 ₪. בהתחשב בכך שרכב התובעת בזמן התאונה היה רכב חדיש משנת יצור 2008, הרי שמדובר בהחלט בנזק מזערי.

הנתבע 1 אמנם טען כי התאונה אינה יכולה להתרחש לאור הבדלי הגובה בין הפגושים השונים אולם הוא לא הציג כל ראיה אשר תומכת בטענתו זו.

לאור כל האמור אין מקום לדחות את טענת התובעת כי הנזקים הנתבעים נגרמו באירוע התאונה כנטען.

סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת את נזקיה המוכחים בהתאם לחוות דעת השמאי בסך של 947 ₪ וכן שכ"ט השמאי בסך 517 ₪. הסכומים ישולמו בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 21/6/10, ועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט ששולמה בסך 355 ₪, שכר העדה מטעם התובעת בסך 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: