ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' שילון ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעת שיבוב שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 4.1.09 בכביש עוקף לוד ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעות, כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי רכב שהיה לפני רכבו של עת/1 בלם, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה בין הנהגים המעורבים בה, והאחריות בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעות, יש לקבל את גרסתו של עת/1, שהרי עדותו הייתה עיקבית והיה לה על מה לסמוך, בניגוד לעדותו של נתבע 1, אשר לא גובתה בכל אסמכתא. הגם, שהודעה – נ/1 הוגשה אך כעבור שנה, והמדובר בעדות כבושה.

לפיכך, יש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים, על-פי מוקדי הנזק – רכב התובעות נפגע בחלקו הקידמי שמאלי, ואילו רכב הנתבעים נפגע בחלקו האחורי, ועל כן גרסת עת/1 לא הגיונית.

זאת ועוד, שני הנהגים העידו דבר והיפוכו לגבי מיקומם מאחורי הרכב הראשון, כך שאין ללמוד על תוצאות התאונה ממקודי הנזק.

יתרה מכך, ביקש לציין כי התובעות לא היו "הבעלים של הרכב", שהרי על-פי תמונות הנזק מופיע מספר ח.פ. אחר.

לאור האמור ביקש לדחות את התביעה, לחייב בהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד. בנוסף ביקש להשית על התובעת את ההוצאות שנפסקו ביום 13.12.11 לטובת נתבע 1.

דיון והכרעה:

טרם אתייחס לגופם של דברים, כיצד התרחשה התאונה, אתייחס לטענת ב"כ הנתבעים לפיה מספר הח.פ. המופיע בתמונות הנזק, שונה מהח.פ של התובעות. יובהר, טענה זו הועלתה לראשונה רק בשלב הסיכומים, ולא ניתן לאפשר העלתה בשלב זה.

לא זו אף זו, ציין בפני ב"כ התובעות כי חברת "ניו קופל" התאחדה כחלק מקבוצה שנקראת היום "ש. שלמה רכב בע"מ", ושהדבר ידוע זה מכבר לב"כ הנתבעים.

לגופו של עניין, השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, ולנזקים בגינה, דהיינו האם נתבע 1 הוא זה ש"השתחל" בין רכבו של עת/1 לבין הרכב שבלם, או האם עת/1 הוא זה שפגע ברכבו של נתבע 1 מאחור?

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1 על פני גרסתו של נתבע 1.

עדותו של עת/1 נמצאה בעיני אמינה ומהימנה,בניגוד לעדותו של נתבע 1, ועל כן נתתי אמון מלא בעדותו של עת/1. לדידי, אופי הנזקים ברכב התובעות תומכות בגרסתו של עת/1.

בקליפת אגוז, הערכת מהימנותם של עדים כדי לרדת לחקר האמת, היא מלאכה קשה, אך מלאכה מובהקת המוטלת על בית המשפט. בית המשפט מחליט על-פי אמירות העדים, על סמך התנהגותם בכלל ובפרט במהלך אירוע נשוא התביעה, התנהגותם במהלך העדות ואותות האמת המתגלים במהלכו של המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תש"א – 1970).