ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' סקר ואח'

פסק דין

שני רכבים נוסעים בכביש באזור התעשייה נצרת, ומתקרבים אל צומת T . רכבה של התובעת נוגע במה שקורי "הרגל " של האות T , ומתכוון לפנות ימינה , רכבו של הנתבע נוסע ב"זרוע " השמאלית של ה T ומתכוון אף הוא לפנות ימינה . בחיבור אשר בין הרגל לזרוע של ה T שניהם נפגשים ונוצר מגע בין כנף שמאל של זה עם כנף שמאל של זה .

זו התמונה המתקבלת והמסתברת לאר שמיעת שני הנהגים שכן עד התביעה טען כי הנתבע הגיע מימינה ופנה שמאלה אל תוך הרגל של הT , ואילו הנתבע טען שהוא בא משאלו של עד התביעה ופנה –או יותר נכון- התכוון לפנות ימינה . על מנת להכריע בשאלת האחריות לתאונה וחלוקתה בין הנהגים , אצא מתוך הנחה כי אכן הנתבע הגיע מהכיוון עליו הצביעה בתרשים נ/1 , שכן בעניין זה עדותו הייתה יותר מבוססת ואמינה מזו של עד התביעה .

עד התביעה טען שתוך כדיי פנייתו , של הנתבע מהזרוע של ה T אל הרגל של הT התחכך עם הפינה קדמי שמלאית ברכבו שעה שהוא עמד , ה\עם בליטה קלה לתוך הפנה ימינה במעבר בין הרגל לזרוע . הנתבע טען כי עד התביעה נסע בצד השמאלי של נתיב הנסיעה , למעשה בשטח המיועד לנסיעה שלו, ובעת התחיל להיכנס לפנייה התנגשו .

אינני יכול לקבל את גרסתו של הנתבע .

טענתו של עד תביעה כי התכוון לפנות ימינה על מנת לצאת מאזור התעשייה, לא נסתרה. ואם הוא התכוון לפנות ימינה קשה לי להאמין לגרסת הנתבע כי הוא נסע בצד השמאלי של הכביש .

הנתבע אשר בעדותו כי הוא נסע במרחק של כמטר מהקיר הנמצא מימין לנתיב נסיעתו . המגע הה כנף עם כנף שמאליות. רוחב הרכב הפרטי של הנתבע אינו נופל מ 1.6 מטר , כך שלמעשה נקודת המפגש בין שני כלי הרכב הייתה לכל הפחות 2.5 מטר מהקיר אשר בצד ימין לכיוון נסיעת הנתבע . כאשר המשאית של עדת התביעה נוסעת 2.5 מטר מהקיר אשר בצד שמאל שלה , קש לקבל ת גרסת הנתבע כי היא נסעה בצד השמאלי של הכביש .

זאת ועוד , אילו המשאית הייתה נוסעת בצד השמאלי של הכביש , ההתנגשות בין שני כלי הרכב יכלה להיות מרכז חזיתו של הנתבע עם הפינה הקדמית שמלאית במשאית.

מכל אלה איני יכול לקב את טענת נתבע כי עד התביעה נסע בצד השמאלי של הכביש וגרם לתאונה .

מאידך הודה עד התביעה כי הוא הגיע לצומת, ובגלל תנאי ראות לקויה, בלט מעט לתוך הצומת, ואין לשלול את האפשרות כי הפריע לתנועת רכבו של הנתבע ,ונשוא בחלק מסוים באחריות.

בנסיבות הייתי מחלק את האחריות בין שני הנהגים כך שעל הנתבע יוטלו שני שליש האחריות ואילו על עד התביעה שליש רשלנות תורמת .

באור זאת ולאור גובה הסכום הנתבע שלא הוכחש ולא נסתר, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעות סכום המהווה שני שלישים מסכום התביעה בצירוף אגרת משפט , הפרשי הצמדה , הוצאות בטלת עדים , וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 1250 ₪

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: