ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עדוי

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 5.4.09 בה היתה מעורבת משאית נהוגה על ידי הנתבע 1 ומבוטחת על ידי הנתבעת 2.

הנהג ברכב התובעת, מר רונן דרליוק, סיפר בעדותו כי נסע בכניסה לישוב כפר יהושע, בכביש צר שבו נתיב נסיעה לכל כיוון במהירות של כ – 50 – 60 קמ"ש. מלפניו הייתה משאית והוא יצא לעקיפתה. כשהגיע, במקביל לה, לחצי אורכה של המשאית, מעט לפני החלק הקדמי, פתאום פנתה המשאית שמאלה לתוך השדה, ללא איתות. עקב כך לא נותרה לו ברירה אלא לרדת לשוליים לתעלת ניקוז.

הנתבעת 1 העיד כי נכנס למושב כפר יהושע ורצה לפנות שמאלה לכיוון השדה. רכב התובעת בא מאחוריו במהירות, ולא יכל לעצור ולכן החליק ונכנס לוואדי.

לאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, אני סבור כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1.

הן בטופס ההודעה והן בעדותו הראשית לא אמר הנתבע 1 כי אותת בטרם פנה שמאלה. רק בתגובה לשאלה בחקירה הנגדית אמר כי אותת אולם יש לתת לתשובה זו משקל נמוך שכן היא לא באה במהלך עדות שוטפת וספונטנית וגם לא בהודעה הכתובה, אלא רק לאחר שעומת עם כך שלא העיד ולא כתב כי אותת, ובמקרה כזה תשובתו היא צפויה.

הנתבע 1 ציין בטופס ההודעה כי עצר כדי לפנות ואילו בעדותו הראשית לא ציין זאת כלל. לדבריו עצר כדי לתת זכות קדימה למכוניות אולם בחקירה הנגדית השיב כי לא זוכר אם היו מכוניות באותה העת שבאו ממולו. לפיכך, לא ניתן לבסס על דבריו ממצא או לתת משקל לדבריו בנקודה זו.

אני נותן אמון בדברי נהג התובעת כי הנתבע 1 אכן לא אותת בטרם פנה שכן לאור מבנה הכביש הצר ומאחר והוא העיד כי הוא נסע בו כל בוקר, אין זה סביר כי הוא היה עוקף אם היה מבחין שהנתבע 1 אכן מאותת כדי לפנות שמאלה, ובמילים אחרות, לא נראה כי הנהג היה מתקדם לעבר תאונה וודאית כשהוא ברכב קטן והמשאית שלפניו גדולה ממנו פי כמה מונים.

כמו כן, אילו אכן היה הנתבע 1 בעצירה הרי שנהג התובעת יכול היה לחלוף על פניו ולהשלים את העקיפה, וזאת במקרה שלא היו מכוניות. אך אם היו מכוניות בנתיב הנגדי, אין זה סביר כי נהג התובעת היה יוצא לעקיפת המשאית תוך סיכון של תאונה חזיתית עם רכב אחר.

נסיבות התאונה, מתיישבות, איפוא, עם כך שהנתבע 1 סטה שמאלה ללא איתות תוך כדי שרכב התובעת עוקף אותו, באופן שהפתיע את נהג התובעת ואילץ אותו לסטות לשוליים כדי להמנע ממפגש חזיתי עם המשאית.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו.

על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 17,230 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 31.5.09, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 17.7%.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: