- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' סאייג ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
42272-07-12
2.2.2014 |
|
בפני : אורלי מור-אל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ |
: עמי (אלי) סאייג |
| פסק-דין | |
פסק דין
לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 29/2/2012, בין רכב המבוטח על ידי התובעת לבין אופנוע בו נסע הנתבע.
שאלת האחריות בתאונה, נדונה בבית משפט לתביעות קטנות בת"ק 6738-06-12 בתביעה שהגישה נהגת התובעת בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לה בתאונה. בית משפט לתביעות קטנות שמע את העדים והחליט בפסק דין מנומק, כי הנתבע הוא זה האחראי לתאונה ומשכך קיבל את התביעה וחייב את הנתבע במלוא הנזקים העקיפים שנגרמו לנהגת התובעת, בהתאם לאישור שהציגה מטעם חברת הביטוח בסך 1,490 ₪.
בנסיבות אלה, גם הנתבע, לא חלק על כך, כי אכן קיים מעשה בית דין (עמ' 2 שורה 10 לפרוטוקול), אף כי התנהל דיון ארוך בו ניסה הנתבע להטיל ספק בנזק הנטען על ידי התובעת, כאשר בסופו הסכים למתן פסק דין בסכומים שהוצעו, אולם חזר בו במהלך הכתבת פסק הדין ומשכך לא פסקתי את הדין אלא, הדברים תועדו בפרוטוקול כ"החלטה" וקבעתי, כי ינתן פסק דין מנומק. לאחר הדיון, אף הגיש הנתבע בקשה בכתב, הוסיף טענות וכן צרף מסמכים לבקשה זו.
נוכח האמור, אין אלא לנמק את פסק הדין מהחל ועד כלה.
באשר לקיומו של מעשה בית דין, פסיקת בית המשפט ברורה ומקום שעניין נדון בין שני צדדים או חליפיהם וניתנה הכרעה פוזיטיבית בדבר חלוקת האחריות, הרי שקם ועומד השתק פלוגתא בין הצדדים.
בע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1) 642, 650, קבע בית המשפט העליון כי השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסויימת שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים והם:
א.הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב.קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג.ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה.
ד.ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.
ראה גם ת"א 2872-07-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קדמי (פורסם בנבו).
תחולתו של הכלל בדבר השתק פלוגתא, כבר הורחבה, לגבי מערכת היחסים שבין מבוטח ומבטח. המבטח - כבר נפסק - עשוי להיות מושתק על ידי קביעותיו של בית-משפט, שקבע את אחריותו של המבוטח, מכח השתק פלוגתא שנוצר. לעתים, גם המבוטח עשוי להיות מושתק, מכוח השתק פלוגתא שנוצר, על ידי קביעותיו של פסק דין שניתן בתביעה שהגישה חברת הביטוח ולהיפך. ראה: פסק דינו של כב' השופט ריבלין בת"א (ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ' מנשה ישר (פורסם במאגרים). בענייננו, המדובר בתביעת שיבוב כאשר חברת הביטוח נכנסת בנעלי המבוטחת ושעה שהמחלוקת בין המבוטחת לבין הנתבע כבר הוכרעה לגופה, הרי שקיים השתק פלוגתא והנתבע אינו רשאי לעורר את המחלוקת שנית.
בנסיבות אלה, לא יכול להיות חולק כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע במלואה.
שיעור הנזק
את עיקר טענותיו מיקד הנתבע בעניין שיעור הנזק וטען, כי התובעת לא הוכיחה את הנזקים שנגרמו, היא פועלת בדרכי מרמה ומנסה להתעשר על חשבונו.
בבקשה שהוסיף הנתבע לאחר הדיון הוא הוסיף טענה, כי התובעת לא צרפה את פוליסת הביטוח לכתבי טענותיה. אכן, התובעת לא צרפה את הפוליסה, אולם הנתבע העלה טענה זו רק לאחר הדיון ומדובר לטעמי בהרחבת חזית אסורה. לו היה הנתבע מעלה את הטענה בכתב ההגנה, לבטח הייתה התובעת מתקנת ומצרפת את הפוליסה שלא צורפה. במקרה דנן, מכל המסמכים שצורפו לרבות הוראות התשלום, עובדת תיקון הרכב והמסמך שהנתבע עצמו צרף לכתב ההגנה שהינו אישור ההפסדים של נהגת התובעת, עולה, כי הייתה פוליסת בת תוקף וכי התובעת נשאה בתשלום בעבור תיקון הרכב.
כמו כן, טען הנתבע במסגרת הבקשה שהגיש לאחר הדיון, כי המוסך שכביכול ביצע את התיקונים פשט את הרגל ולא הוכח כי שולם לו הכסף, גם טענה זו מהווה הרחבת חזית ומכל מקום לא הובאה כל ראיה כי כך הם הדברים. הנתבע עצמו צרף חשבונית מס של המוסך, חשבונית המעידה על העברת תשלום בפועל.
הנתבע הוסיף וטען, כי התובעת לא צרפה תצהיר לסעיף 7 לכתב התביעה שעניינו הנזקים שנגרמו בתאונה. דא עקא, שלכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, המדובר בחוות דעת מקצועית בסופה רשומה האזהרה והצהרת המומחה, בדבר אמיתות חוות הדעת וחוות דעת מעין זו, מהווה את הראיה הנדרשת לעניין שיעור הנזק. אציין, כי הנתבע לא הודיע על רצונו לחקור את השמאי בטרם הדיון, כפי שמחייבות התקנות. במהלך הדיון, הוסברה לנתבע הזכות לעשות כן, לרבות העובדה כי ככל שהשמאי מוזמן להעיד נפסק לו שכר שהנתבע עלול להיות זה שישא בו לבסוף. לאחר שהוסברו לו זכויותיו ויתר הנתבע על חקירת השמאי.
הווה אומר, חוות דעת השמאי לא נסתרה ועומדת בעינה ומשכך, טענות הנתבע לעניין אופי הנזקים שנגרמו אינן יכולות להתקבל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
