ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' לירון ואח'

פסק דין

לפני תביעה אשר במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעת נפגע הרכב ביום 15.12.08 שעה שרכב הנתבעים סטה ממסלולו ופגע חזיתית ברכבה.

לטענת הנתבעים האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחו של נהג רכב התובעת בלבד, אשר סטה לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים.

בכתב ההגנה נטען כי נהג רכב הנתבעת 2 עצר וצפר על-מנת להזהיר את נהג הרכב ממולו, ואולם נוכח העובדה כי נהג רכב התובעת התבונן באותה עת בניירת אשר הייתה מונחת על ברכיו, הוא לא שם ליבו לתנאי הכביש, ועקב כך נגרמה התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ונתתי דעתי לעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדדים חולקים באחריות לאירוע התאונה.

לעיוני הוצגו תמונות של מקום התאונה (ת/1). בתמונות אלו ניתן לחזות הן ברכב התובעת והן ברכב הנתבעים. כמו כן, ניתן לראות כתמי שמן ברורים הנמצאים על הכביש.

הללו, יותר מכל, מלמדים כי במקום המפגש של הרכבים לא היה בנתיב הימני ולא היה בנתיב השמאלי כי אם באמצע הכביש.

כך ניתן לראות כי יש מרחק לא מבוטל ממקום עצירתו של רכב התובעת למדרכה הימנית, כך ניתן לראות שחלק לא מבוטל מכתמי השמן נמצאים בדיוק במרכז הכביש וכך ניתן לראות כי עיקר הנזקים שנגרמו לרכב התובעת נמצאים בצד השמאלי – קדמי, דהיינו קרוב למרכז הכביש.

לטענת נהג התובעת התאונה ארעה עקב עקיפה אותה ביקש לעשות הנתבע 1 של משאית שעמדה בנתיב נסיעתו. טענה זו לא נזכרת כלל במסגרת כתב התביעה.

בנוסף מן התמונות אשר צורפו על ידי התובעת, לא ניתן לראות משאית.

קצין הרכב של התובעת, אשר הגיע למקום, ענה בכנות רבה כי לא ראה משאית במקום.

לטענת נהג רכב התובעת, הוא נסע במהירות נמוכה. בנסיבות אלו וכאשר לשיטתו ראה את הנתבע 1 כשהוא עוקף את המשאית, ניתן היה לצפות כי יוכל לעצור את הרכב.

מקום מפגש הרכבים, הקרבה לכיכר ומהירות נסיעתו הנטענת של נהג רכב התובעת, מכוונת למסקנה כי לא שם לבו די הצורך לתנאי הכביש והדרך.

מאידך, נמצאו סימני שאלה לא מועטים בגרסת הנתבעים.

מן התמונות עולה בבירור כי הנתבע 1 הזיז את הרכב לאחר התאונה. עם זאת, גם המקום שסומן על ידו כמקום המפגש בין הרכבים, הוא באמצע הכביש.

לטענת כל העדים, מדובר היה בכביש צר. בנסיבות אלו, ניתן היה לצפות כי נהג רכב הנתבעים יוודא כי הוא נשאר בקצה הימני של נתיב נסיעתו. דווקא עדותו שלו תומכת בסברה כי מקום המפגש בין הרכבים, היה בדיוק באמצע הכביש ומכאן שגם נהג רכב הנתבעים כשל בדרך נהיגתו.

אוסיף ואציין כי בדיון בפני עלה שברכב הנתבעים היה אדם נוסף, עד לתאונה. ניתן היה לצפות כי נוכח הפערים העובדתיים המהותיים הקיימים בין גרסאות הצדדים, יזומן אדם זה למתן עדות.

כמו כן ניתן היה גם לצפות כי הנתבעים יוכלו להציג תמונות או חוות דעת שמאי מטעמם ביחס לנזק שנגרם לרכבם על מנת לבסס טענותיהם בדבר מקום הפגיעה ברכבים.

מקום בו בחרו הנתבעים שלא לעשות כן, עומדת עובדה זו לחובתם.