ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' גרין ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים .

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה במתחם חניה של בתי מגורים, מתחת צר, אשר בדרך כלל עמוס רכבים חונים , וכדברי הנתבע אתה בר מזל אם אתה מוצא חניה במקום .

ביום התאונה חנה רכבה של התובע במתחם החניה כאשר חזיתו לכיוון היצירה ואחורי כלפי פנים החניה , הנתבע נהג את רכבו הגע למקום לבקר חברים, נכנס לשטח החניה ף ומשלא מצא מקום פנוי , החל מסע את רכבו לאחור , ותוך כדי כך הפינה האחורית של רכב הנתבע פגעה בפינה האחורית ברכב התובעת.

אלה עובדות שאין עליהן מחלוקת וברור, ואיש אינו חולק על כך , כי האחריות לפגיעה ברכב התובעת נופלת על שכמו של הנתבע .

אלא מאי. הנתבע טוען כי הנגיעה בין רכבו לרכב התובעת, היתה מזערית, וכי הנזק הנתבע לא נגרם באירוע התאונה בו הוא מעורב.

בפני העידו , תחילה הנתבע עצמו, ואחר כך שני עדים ,עמרם פרס ובנו ערן שנהג ברכב.

לבחינת התכנות הפגיעה בין רכב הנתבע לרכב התובעת יש לציין את העובדה כי המכה ברכב התובעת הינה בפינה השמאלית של הפגוש האחורי , כאשר נוצרו במקום , הן מעיכה פנימה של פינת הפלסטיק של הפגוש, וגם קריעה של הפגוש בחלק העליון שלו .

הייתה מחלוקת בין הצדדים אם במקום בו עמד רכב התובעת, ומשמאלו יש עדיין מקום בו יוכל רכב הנתבע להיכנס. הנתבע טען כי לא היה מקום כזה משמאל לרכב התובעת, ועל כן רכב לא יכול היה לפגוע בפינה השמאלית, אלא שהפגיעה היתה חלק אחורי בחלק האחורי של שני הרכבים .

לא שוכנעתי בגרסתו של הנתבע , שכן עד התביעה 2 מסר כי משמאל לרכבו היה מקום למעבר רכב + (פלוס ) כדבריו .

כמו כן הנתבע הגיש תמונות של הנזק ברכב שלו . מתמונות הנזק ברכב התובע ניתן ללמוד על שני דברים. מיקום הפגיעה בפגוש האחורי שלו ועוצמתה .

המכה בפגוש האחורי ברכב הנתבע הינה בפינה האחורית השמאלית ( הוא התקרב אל רכב התובעת בנסיעה לאחור , ופגש את הפגוש האחורי של רכב התובעת ) , וכן רואים מכה קשה בפגוש האחורי המצביעה על פגיעה לא קלה בפגוש.

עצם אירוע המכה בפינה השמאלית של הפגוש , בחלק החיצוני שלו, תומכת בגרסת עד התביעה 2, כי הנתבע בקש לעבור ברווח אשר בין רכב התובעת לרכבים החונים מימינו, שמאל עד התביעה . והתמונה טופחת על פני הטעה של הנתבע כי הפגיעה היתה אחור -אחור מלא , וסותרת את התרשים אותו עשה כדי להראות שבמקום התאונה יש מקום רק לרכב אחד .

הנתבע 1 לא הצליח לעורר ספק באמיתות גרסת התביעה כי כל הנזק ברכב התובעת נגרם באירוע זה בלבד .

אני מעדיף את גרסת התביעה למיקום הפגיעה ברכבים, ועוצמת הפגיעה . ומקבל את התביעה במלואה .

הנתבעים ישלמו לתובעת את סכום הנזק בסך של 2456 ₪ נזק ישיר, סך של 430 ש"ח שכ"ט שמאי. ראש הזנק של "הפקת רכב החלופי " לא הוכחה .

לסיכום אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 2886 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ 1/09 תאריך חוות הדעת ועש התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן סכום של 2000 ₪ שכ"ט עו"ד .

בספקית שכ"ט עו"ד הפעלתי את תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי

ניתן היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: