ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' גרוסמן ואח'

פסק דין

תאונת שרשרת שארעה ב-1/5/08 וערבה חמישה רכבים. ארבעה מן הנהגים הם בעלי דין לפני ואמנה אותם לפי סדרם בתאונה: ראשון בשיירה היה מר אריה זקנהאוס שנהג ברכב אלדן (המיצובישי); אחריו גב' אבישג כספי שנהגה ברכב ניו קופל (מאזדה 3); אחריה מר אמנון גרוסמן שנהג ברכב שבוטח ע"י מנורה בביטוח צד ג' בלבד (מאזדה לאנטיס); ואחרון הוא מר שוע דורון מבוטח הפניקס (הגולף).

במהלך העדויות בתיק הגיעו ביניהם הצדדים בתא"מ 22363-03-10 (תביעתו האישית של מר גרוסמן נגד מר שוע דורון והפניקס) להסדר פשרה לפיו חזר בו מר גרוסמן מטענתו כי הגולף הדף אותו על המאזדה 3. להודאה זו יש כמובן השלכה גם על קביעת האחריות בתיקים האחרים.

שמעתי את עדויות הנהגים, בחנתי את ההודעות לביטוח ואת יתר הראיות שהוצגו, ומצאתי שהוכח כי כל אחד מן הרכבים נפגע מן הרכב שמאחוריו, אולם אף אחד מהם לא הוכיח כי נהדף על הרכב שלפניו. נסיבות התאונה, כפי שהוכחו, היו אפוא כדלקמן:

המיצובישי היה ראשון בשיירה ובלם בשל עצירת הרכב שלפניו.

המאזדה 3 (ניו קופל) שהייתה שנייה בשיירה פגעה במיצובישי מאחור. בחנתי את טענת נהגת המאזדה 3 כי הספיקה לבלום אך נהדפה על רכב אלדן בידי המאזדה לאנטיס, אולם אני מעדיף את עדותו של נהג אלדן שהעיד כי חש שתי מכות מאחור, הראשונה תוך כדי העצירה. קיימת אמנם אפשרות שהמכה השנייה הייתה הפגיעה של הגולף בלאנטיס (רכבים 3 ו- 4), אולם הואיל ונהגת המאזדה 3 זוכרת מכה אחת בלבד אפשרות זו פחות סבירה. בנסיבות אלו לא הוכח שהמאזדה 3 נהדפה קדימה, ולכן אני קובע כי המאזדה 3 אחראית לנזק שנגרם לרכב שלפניה.

לאחר התאונה בין המאזדה 3 למיצובישי פגעה הלאנטיס, נהוגה בידי מר גרוסמן, במאזדה 3 מאחור. מר גרוסמן חזר בו מטענתו כי נהדף על ידי הרכב שמאחוריו ומכאן שהוא אחראי לנזק בחלק האחורי של המאזדה 3.

בסופה של השרשרת פגע הגולף בלאנטיס מאחור. שמעתי את טענותיה של ב"כ מנורה הדבקה בטענה ההדיפה, אולם נוכח חזרתו של העד מטעמה מגרסה זו אני דוחה את הטענה. אציין כי ממילא לא הוכחה גרסת ההדיפה, והעובדה שנהג הגולף הודה כי הסיט מבטו מן הכביש אינה מהווה ראיה לכך שהדף את הלאנטיס קדימה. יוזכר כי נהגת המאזדה 3 חשה פגיעה אחת בלבד.

סוף דבר: אני קובע כי כל אחד מן הרכבים אחראי לנזק שנגרם בחלקו האחורי של הרכב שלפניו, ודוחה טענות הדיפה שנטענו בידי הנהגים. אני מקבל אפוא את התביעות בגין המוקד האחורי בכל אחד מן הרכבים.

בתא"מ 2446-11-09 אני מקבל את תביעת אלדן כנגד נתבעות 1-2 ודוחה את תביעתה כנגד הנתבעות האחרות. נתבעות 1-2 ישלמו לאלדן סך של 28,134 ₪, צמוד מיום 15/6/08 ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת האגרה ששולמה, שכ"ט עו"ד בשיעור 10% + מע"מ, הוצאות בסך 4,000 ₪ ושכר עדות העד מטעם אלדן בסך 350 ש"ח. התביעה כנגד נתבעות 4-5 נדחית, ואני מחייב את התובעת לשלם לכל אחת מן הנתבעות שכ"ט עו"ד בשיעור 10% מסכום פסק הדין + מע"מ.

בתא"מ 20371-09-09 אני מקבל את התביעה כנגד נתבעים 1-2 בגין המוקד האחורי בלבד, ודוחה את התביעה כנגד נתבעים 3-4. נתבעים 1-2 ישלמו לתובעת סך של 28,608 ₪ (נזק למוקד אחורי + ירידת הערך שנקבעה למוקד זה), צמוד מיום 13/5/08 ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת האגרה ששולמה, שכ"ט עו"ד בשיעור 10% + מע"מ והוצאות בסך 2,000 ש"ח. התביעה כנגד נתבעים 3-4 נדחית, ואני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בשיעור 10% מסכום פסק הדין + מע"מ. אני פוסק לשני העדים בתביעה זו (גב' כספי ומר גרוסמן) שכר עדות בסך 350 ₪ לכל עד, שישולמו בידי נתבעת 2 .

בתא"מ 22363-03-10 אני נותן תוקף של פסק דין להסכם אליו הגיעו בעלי הדין, ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 5,000 ₪. הסכם הפשרה המופרט יוגש לתיק בית-המשפט עם סיום שביתת המזכירות.

ניתן היום, י"א תמוז תש"ע, 23 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: