ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ 513879189 ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים ושיבוב נזקים שנגרמו לרכבן התובעת 2 המבוטח אצל הנתבעת 1, באירוע של תאונת דרכים בה היה מערוב גם רכב נהוג בידי הנתבע .

התאונה אירעה ברחוב בן זכאי בירושלים, רחוב צר, בו היה קיים עומס תנועה בזמן התאונה , ועד התביעה מי שנהג ברכב התובעות טוען כי רכבו נפגע מאחור בעת בלימה על ידי רכב נהוג בידי הנתבעת.

הנתבע אינו מכחיש את הטענה אך טוען כי הוא נפגע מאחרו, ולמעשה רבו נהדף לעבר רכב התובעות .

אין בידי הנתבע פרטם לגבי הרכב שהוא טוען כי פגע בו מאחור , כי לטענתו זה ברח מן המקום ע"י כך שביצע פניית פרסה באמצע הכביש, ועזב את המקום טרם הצליח לרשום אפילו את פרטיו

עד התביעה עצמו אישר כי במקום התאונה טען בפניו הנתבע כי רכב אחר פגע בו מאחור והדפו .

אינני יכול לקבוע כממצא אם היה רכב אחר שפגע ברכב הנתבע מאחור והדפו לעבר רכב התובעות אם לאו . אור רק זאת, כי על מנת שהנתבע יצליח בהגנתו בצורה שהתביעה נגדו תידחה , היה עליו להוכיח כי אכן רכב אחר פגע בו מאחור, והדף אותו לעבר רכב התובעת באופן שרכבו למעשה היווה את הקליע שנורה מתוך הקנה , קרי שלו לא היה כל חלק באחריות לגרימת הנזק. נטל הראיה לכך מוטל עליו.במקרה אחר, אם יוכח כי לנתבע חלק כלשהוא באחריות, גם אם רכב אחר פגע בו מאחור והדפו, עדיין יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 11 ו 84 לפקודת הנזיקין , ולראות בנתבע כמעוול במשותף עם האלמוני . אלא אם כאמור הנתבע יוכיח כי לא היה לו אפילו חצי אחוז באחריות לגרימת הנזק.

הנתבע לא הוכיח זאת .

העובדה כי הוא טען כי רכב אחר פגע בו מאחור, במקום התאונה , ועד התביעה מאשר זאת, אין בו לכשעצמו משום ראיה חותכת כי אכן כך היה . על מנת שהנתבע יוכיח את הטענה , היה עליו להמציא ראיות נוספת , כגון תמונה של הנזק שהאלמוני גרם לרכבו מאחור . יש לזכות שהתנועה היה על פי העדויות צפופה, מהירות הנסיעה זוחלת, כך שגם אם רכבו של הנתבע נפגע מאחור, לא יתכן שבמהירות כזו, הרכב שפע בו מאחור, יהדוף אותו לעבר רכב התובעות, וכתוצאה מכך שגם רכב התובעות ייהדף קדימה לעבר הרכב שלפניו .

סיפור הבריחה של הרכבה האלמוני מהמקום , גם הוא מופרך. מדובר בעומס תנועה בכביש שלא קיימת כל אפשרות שהאלמוני יבצע פניית פרסה ויעזוב את המקום עוד בטרם יצליח הנתבע אפילו לרואת את מספר לוחית הרישוי שלו .

הנתבע טען כי נגרם לו נזק בחלק האחורי שלו, אך לא רק שלא הוגש תמונה של הנזק , אלא שאף קבלה על תיקון הנזק לא הוגשה.

מכל אלה אני קובע כי הנתבע לא הוכיח את סיפור ההדיפה בצורה שתנקה אותו מכל אחריות לתאונה .

בן אם היה רכב שלישי שפגע בנתבע אחור והדפו, ובין אם לאו, הנתבע לא הוכיח כי אין לו כל חלק באחריות לתאונה , ובתור מעוול במשותף אף לגרסתו, הוא חייב כלפי התובעות ביחד ולחוד כטענתו , או לחוד , למקרה ואכן אל היה רכב נוסף.

התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות את הסכום של 18830 ₪ בתוספת אגרת משפט ששולמה , והכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בחודש ינואר 2010 עד התשלום המלא בפועל , שכר בטלת עדים כפי שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 2500 ₪

ניתן היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: