ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ נ' סויסה

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי שיקים שמסר הנתבע לתובעת כנגד טיפולי שיניים. השיקים חוללו כיוון שחשבון הבנק של הנתבע הוגבל, אך במסגרת התובענה טוען הנתבע, כי טיפול השיניים שניתן לו היה כושל ולכן אינו חייב לשלם את תמורת השיקים.

2.הנתבע התקשר עם התובעת, שהינה מרפאת שיניים, בעסקה לפיה יבוצעו טיפולי שיניים בפיו של הנתבע. יצויין, כי בהתאם למתוכנן אמורים היו גם בני משפחה נוספים של הנתבע לקבל טיפולי שיניים אצל התובעת, אך אין מחלוקת, כי בני המשפחה לא קיבלו טיפול כלשהו והם אינם חייבים לשלם לתובעת עבור טיפולים אלו.

3.לטענת התובעת, החל הנתבע לבצע את טיפולי השיניים, אך בשלב מסויים החלו לחזור שיקים שמסר תמורת טיפולי השיניים, חלק מהשיקים הינם שיקים של הנתבע וחלקם שיקים המשוכים מחשבון הבנק של אשתו ושגם בגינם נפתח תיק הוצאה לפועל.

היות שכך, נאלצה התובעת להפסיק את טיפולי השיניים, זאת לאחר שאף נתנה לנתבע הזדמנות להסדיר את חובו ואף ביצעה בפיו טיפולים אלו ואחרים, חרף העובדה ששיקים של הנתבע כבר החלו לחזור.

עוד טוענת התובעת, כי בפיו של הנתבע הורכב גשר קבוע בהדבקה זמנית. בהתאם למקובל, גשר כזה צירך לעבור הדבקה קבועה בחלוף כחודש ימים מאז ביצוע ההדבקה הזמנית, אלא שהנתבע בושש לבוא קרוב לחצי שנה, עד אשר הגשר נפל מפיו והתובעת ביצעה פעם נוספת הדבקה זמנית על מנת שהנתבע יסדיר את הטיפול, דבר שלא נעשה על ידו.

התובעת טוענת, כי במסגרת תיק ההוצאה לפועל הוגשו לביצוע רק שיקים אחדים מתוך סדרת השיקים שמסר הנתבע לתובעת בגין הטיפול והם משקפים את עלות טיפולי השיניים שבוצעו בפועל לנתבע, כאשר סכום חובו הכולל של הנתבע בגין הטיפולים שבוצעו כולל גם את השיקים שהוגשו לביצוע כנגד אשתו של הנתבע.

4.הנתבע טוען, כי החל בביצוע טיפולי השיניים, אלא שהגשר שבוצע בפיו נפל פעמיים ונשבר ופעמיים בוצעה הדבקה זמנית של הגשר, כאשר היה על התובעת להחליף את הגשר ולא לתקנו.

עוד טוען הנתבע, כי התובעת הודיעה לו שתסרב להשלים את טיפולי השיניים עד אשר תשולם תמורת הטיפולים. לאור התנהלותה הרשלנית של התובעת, טוען הנתבע, כי דרישותיה הכספיות של התובעת הינן מופרזות ומוגזמות.

לטענת הנתבע, בינתיים, עקב מחדליה של התובעת בביצוע הטיפולים פנה למרפאה אחרת, על מנת שתשלים את הטיפול והנתבע אף התחייב כלפיה בהתחייבות כספית

5.במענה לטענות הנתבע טוענת התובעת, כי ברישומיה לא מופיע כי הגשר שבפיו של הנתבע נשבר, אלא רק כי נפל והסבר לעניין זה ניתן על ידי התובעת.

עוד הוסיפה התובעת וצרפה לתיק בית המשפט את רשימת הטיפולים שבוצעו בנתבע ושלשיטתה משקפת את העלות הכספית שנדרשת מהנתבע, התואמת את סכום החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל.

6.הצדדים הסכימו, כי בית המשפט יתן את פסק דינו בהסתמך על החומר המצוי בתיק בית המשפט, ללא צורך בחקירות נגדיות של העדים.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

7.עסקינן בתביעה שטרית.

הנתבע מסר שיקים תמורת טיפול השיניים. התובעת אמנם לא השלימה את הטיפול ועל כך אין חולק, אך צרפה רשימה של הטיפולים שבוצעו בנתבע, כאשר לצד הרשימה גם העלות הכספית של הטיפולים שבוצעו בנתבע.

הנתבע מצדו, לא הביא רשימה נגדית, ממנה ניתן יהיה ללמוד, כי אותה רשימה אינה משקפת את הטיפולים שבוצעו בפועל או את עלותם.

8.באשר לשאלת התמורה. הנתבע למעשה מאשר, כי קיבל תמורה כנגד השיקים שנמסרו ומכל מקום, כפי שציינתי מעלה, לא הביא ראיה כלשהי שיש בה כדי לסתור את רשימת הטיפולים שבוצעו על ידי התובעת.

נותרה אם כן טענת הקיזוז אותה מעלה הנתבע, כאשר על פי טענתו, הטיפול שנעשה בו הינו טיפול רשלני ולכן הוא רשאי לקזז את עלות הטיפול החלופי מעלות הטיפול, או ככל שהדבר נוגע לתמורה, טוען, כי בעצם ביצוע גשר לקוי, לא קיבל למעשה את תמורת הטיפול.

טענתו זו של הנתבע הינה טענה לרשלנות רפואית.