ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ נ' גיגי - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום הפרשי אגרה.

בית המשפט מברך את הצדדים על שהשכילו להגיע לפתרון המחלוקות ביניהם בהסכמה.

בהחלטתי מיום 30.03.2014 פטרתי את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של האגרה והוריתי על תשלום ההפרש בגין המחצית הראשונה של האגרה.

החובה לשלם את המחצית הראשונה של האגרה קמה עם נקיטתו של ההליך ואינה תלויה בדרך בה הגיע לסיומו ההליך.

בענייננו, נפתח ההליך בהגשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי כאשר ההליך החל בלשכת ההוצאה לפועל "ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת הראשונה בשל תובענה על פי השטר...".

תקנה 6 (א) (1) לתקנות קובעת כי המחצית הראשונה של האגרה תשולם "בעת הבאת ההליך".

במקרה בו החל ההליך בלשכת ההוצאה לפועל הרי שביחס לתשלום הפרש האגרה "עת הבאת ההליך" היא המועד בו עבר ההליך לבית המשפט המוסמך.

העובדה כי תיק הגיע לסיומו לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בפני בית המשפט מאפשרת, ע"פ תקנה 6 (ב) לתקנות השבה של האגרה ששולמה אך זאת בניכוי הסכום הנקוב בתוספת לתקנות.

התקנות אינן מורות אותנו לפטור מתשלום ההפרש בגין המחצית הראשונה של האגרה וזאת להבדיל מהאפשרות לפטור את התובע מתשלום המחצית השנייה של האגרה כאמור בתקנה 6 (ג) לתקנות.

לשון התקנות ברורה היא ועל בית המשפט לנהוג לפיה.

מצב הדברים הוא פשוט: במקרה של הליך שהחל בלשכת ההוצאה לפועל על התובע להשלים את הפרש האגרה ואז, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 6 (ב) לתקנות הוא זכאי להשבת האגרה בניכוי התוספת.

בענייננו, הסכום שיש לנכותו גבוה מהסכום המתקבל מחיבור חלק האגרה שכבר שולם והפרש האגרה שיש לשלם ועל כן השבה אינה אפשרית.

איני נדרש לאמור בס' 2 לבקשת המבקשת מאחר ואין הוא רלוונטי לעניין.

לאור כל האמור, אני דוחה את בקשת המבקשת.

אין צו להוצאות.

המבקשת תשלם את הפרש האגרה.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: