ש.אל צפון בע"מ נ' פרח

החלטה

כעולה מהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 3/11/10, ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה ביום 3/11/10, כאשר המועד האחרון להגשתה בלא להיזקק לארכה, חל ביום 20/2/08.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד.

העובדה, כי הבקשה הוגשה "...למען הזהירות" אינה מעלה ואינה מורידה מן הצורך לדון בה ולהכריע בה.

המבקש מציין, בתצהיר הסומך את בקשתו, כי האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ לא הומצאה לו, אלא נמסרה בטעות לאדם אחר בעל שם דומה.

מכל מקום, מצהיר הוא, כי מעולם לא קיבל את האזהרה ומעולם לא חתם עליה. נודע לו על קיומו של תיק ההוצל"פ, רק לאחר הטלת עיקול בחשבון הבנק שלו במסגרת הליכי ההוצל"פ, כל זאת, היה ביום 20/10/10.

בסעיף 8 לתצהירו, מסתייג מעט החייב מקביעתו בסעיף 2 לתצהיר, באופן שהוא מציין, כי ככל הנראה האזהרה נמסרה לאדם אחר. בניגוד לסעיף 2, שם מצהיר הוא, על הדבר, כאילו היה בגדר עובדה נחרצת.

תשובת המשיבה לבקשת המבקש מציינת, כי אין כל ממש באמור בבקשת המבקש שכן האזהרה כוללת את מספר הזיהוי של המבקש, לא נטען ולא הובאו סימוכין כלשהם לקיומו של אדם הנושא שם זה בכפר יאסיף וממילא, לא ימצא שם אדם זולת המבקש, המזוהה באותו מספר זיהוי.

לא מצאתי את תצלום האזהרה לחייב בתשובת המשיב וגם לא בבקשת המבקש ואיני יודע מה בה, כיצד בוצעה המסירה, ואם בכלל.

גם לאחר עיון במסמכי ההתנגדות שצורפו ע"י המבקש לבקשתו, אינו מגלה זכר כלשהו למסירת האזהרה, בדמות תצלום אישור המסירה.

לא מצאתי בתשובת המשיבה, כיצד יושמה המסירה, כיצד נמסרה המסירה, היינו, האם באמצעות בא כוח המשיבה, או באמצעות רשות הדואר.

שני הצדדים מתעלמים לחלוטין מנתון משמעותי זה, הן בבקשה והן בתשובה.

קל יותר להוכיח עניין פוזיטיבי מעניין נגטיבי. קל ופשוט היה, לו הייתה טורחת המשיבה לצרף סימוכין למסירת האזהרה בתשובתה, ככל שישנם כאלו.

לא ניתן לצפות מן המבקש להציג את הנטען על ידו לא להיות בנמצא.

אמנם נטל ההוכחה להוכיח טענתו, רובץ לכתחילה על המבקש, אולם- מעת שטוען הוא כי לא הומצאה לו אזהרה ואין בנמצא סימוכין להמצאה כלשהי, הרי שהנטל לסתור את טענתו רובץ לפתחה של המשיבה.

בנטל זה, לא עמדה המשיבה, עת נמנעה מהצגתו של אישור המסירה, או תצהיר המוסר, אם בוצעה שלא באמצעות רשות הדואר.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת המבקש, וקובע, כי האזהרה לחייב בתיק נשוא ההתנגדות – לא נמסרה למבקש.

משכך מצאתי לקבוע, אין כל משמעות למועד ידיעתו של המבקש אודות הליכי ההוצל"פ, שכן ע"פ הוראות סעיף 7(ג1) בחוק ההוצאה לפועל, "הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת."

אין צו להוצאות לפי שעה.

משכך מצאתי לקבוע, אני מורה על עיכוב כל ההליכים בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות, ומזמן הצדדים לדיון בהתנגדות, לפי האמור להלן: