בא"ש 9777-01-17 אשרף נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלית ברכב מיום 20.1.17 שהוטלה על רכב מספר 1913623 (להלן: "הרכב") שבבעלותו של המבקש בו נהג בנו של המבקש (להלן: "הנהג") על פי החשד בזמן שהוא נתון בשכרות.

2.יצוין שכמות האלכוהול אשר התגלתה בגופו של הנהג, כפי שעולה מחומר הראיות שמונח בפני, הינה 340 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקש טוען באמצעות בא כוחו כי מדובר ברכב המשמש לו לעבודה וכי הזהיר את בנו, הנהג, לבל ינהג ברכב מחוץ לכפר ולבל יבצע עבירות בזמן הנהיגה וכי הוא מתחייב שלא לאפשר לבנו לנהוג ברכב. כן הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

4.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה ציין כי המבקש לא עשה כל שביכולתו על מנת למנוע ביצוע העבירה ברכבו. טען לקיומן של ראיות לכאורה ולכך שלא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

5.לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני אני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב כשהוא שיכור. הכוונה בין היתר לדוחות הפעולה, לפלטי הנשיפה וליתר הראיות שבתיק. לא מצאתי פגם בשימוע שנערך למבקש בעניין האיסור המנהלי על השימוש ברכב. יצויין עוד כי הנהג ציין כי שתה בכפר ומאחר ולא היה מודע לכך שהוא שיכור אף יצא מן הכפר עם הרכב.

6.אין חולק כי הנהג נהג בהסכמת המבקש וכאשר רכב המבקש היה ברשותו כדין. הנהג הוא בנו של המבקש ומכאן שהזיקה בין הנהג לבין בעל הרכב היא זיקה משפחתית קרובה. בבקשה או בטיעוניו ובשם לב למכלול הראיות, לא התרשמתי כי המבקש עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה ברכב ועל כן אינו עומד בתנאי סעיף 57ב' לפקודה.

7.אין מחלוקת שההחלטה המנהלית גורמת ותגרום למבקש ובני משפחתו קושי לא מבוטל ואי נוחות בהתנהלותם היומיומית אלא שהמחוקק, באפשרו הסנקציה של איסור שימוש מנהלי ברכב גם כאשר מי שביצע את העבירה אינו הבעלים של הרכב, נתן דעתו על כך כי מעצם איסור השימוש המנהלי ברכב יכול ויפגעו אנשים נוספים מלבד מבצע העבירה ובכל זאת קבע הסדר זה לצורך הרתעה.

8. העולה מכל האמור לעיל הוא כי לא מצאתי לנכון לבטל או לקצר את תקופת האיסור המנהלי על השימוש ברכב ומכאן שהחלטתי לדחות את הבקשה.

מודעת זכות ערעור כחוק.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.