בא"ש 9331-02-17 אסייג נ' מדינת ישראל

הבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש מנהלי למשך 30 ימים ברכב שבוצעה בו עבירה של נהיגה בשכרות , עבירה מיום 11.02.17. המבקש חזר על הבקשה ואישר כי הוא הבעלים הרשום של הרכב אך הרכב שייך להוריו והרישום על שמו נובע מסיבות כלכליות. הדגיש כי אמו הגב' אביבה אסייג היא הנהגת העיקרית ועושה בו שימוש מדי יום על מנת להגיע למקום עבודתה והוא עושה בו שימוש רק בסופי שבוע. בנסיבות אלו עתר לביטול הודעת איסור השימוש או לחילופין לקצרה ולהסתפק בתקופה בה הרכב תפוס עד היום.

    

2. המשיבה התנגדה לבקשה לאור חומרת העבירה, העובדה שהרכב רשום על שם הנהג שנתפס נוהג בשכרות והאינטרס הציבורי העומד בבסיס הודעת איסור השימוש המנהלי ברכב. טענה לסתירות בין גרסת הנהג לאמו והדגיש כי האם לא עשתה כל שביכולתה על מנת למנוע את ביצוע העבירה.

    

   דיון והכרעה

3. שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינה שנויה במחלוקת.

    

4. נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך. הודעת איסור שימוש ברכב בה בוצעה עבירה חמורה, הינה אחת הדרכים היעילות לשמירה על בטחון המשתמשים בדרך ויש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות דומות ולהבטיח פיקוח ראוי מצד הבעלים/מחזיקים.

    

5. מעדותם של המבקש ואמו לא עולה כי האחרונה הזהירה אותו לבל ינהג וישתה והדבר אף לא מצוין בתצהירה של האם. די בכך כדי ללמד כי האם לא עשתה דבר כדי למנוע את ביצוע העבירה ובנסיבות אלו לא עומדת לה או למבקש אחת ההגנות הקבועות בסעיף 57.ב (ב) לפקודת התעבורה ויש לדחות את הבקשה ולו מסיבה זו.