ש 8379-10-12 אל גאבי נ' אל דין

1.בפני תובענה להעלאת דמי שכירות במושכר המצוי ברחוב אחוואן אל ספא 41 בירושלים בחיובו של הנתבע בדמי שכירות ראויים.

2.הצדדים הסמיכו אותי לפסוק על דרך הפשרה ללא הנמקה, מכוח סמכותי לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 , על פי כתבי בית דין וכל החומר המצוי בתיק לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם בית משפט ולאחר שנשמעו העדויות וכן סיכומים בעל פה. זאת על פי הסכמה לסכום מינימום בסך של 1,000 ₪ וסכום מקסימום בסך של 1,800 ₪ לא כולל מע"מ, לדמי שכירות חודשיים על פי העילה להעלאתם בהתאם לסעיף 1 (21) לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות) התשמ"ג-1983 (להלן-"התקנות") כמובא בהחלטתי מיום 19/01/17.

3. עיינתי בכתבי בי-דין ובנספחיהם , בתצהירים ובחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט השמאי סיקרון בפניו הוצגו גם חוות הדעת מטעם בעלי הדין וכן בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ששלח לו הנתבע. בנוסף, עיינתי בפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפני המותב הקודם , כב' השופט הבכיר שמעוני.

4. לאחר בחינת כל המצוי בתיק ושמיעת העדויות והסיכומים ובהתחשב במסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 ובתקנות וכן בהלכה הפסוקה, אני קובעת כי דמי השכירות החודשיים יועמדו על סך של 1,550 ₪ לא כולל מע"מ.

5. החוב לדמי השכירות בגין ההעלאה עבור התקופה נשוא התביעה ועד מועד פסק הדין ישולם לתובע כמוסכם, בשלושה תשלומים שווים. הראשון, תוך 30 יום ממועד פסק הדין ולאחריו בכל 15 לחודש העוקב לו.

דמי השכירות לתקופה ממועד פסק הדין, ישולמו בשני תשלומים שווים. האחד ב- 15 לנובמבר והשני ב-15 למאי מידי שנה.

6. לאור ההסדר הדיוני והתוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות למי מהצדדים.

פסק הדין ישלח לצדדים בפקסימיליה ובדואר.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.