ש 59161-12-12 זועבי נ' רמדאן

עניינה של התובענה בבקשת התובע, שהינו דייר מוגן בנכס הידוע כחלק מחלקו 42,43 ו- 44 בגוש 16513 בנצרת (להלן – הדירה), שבבעלות הנתבע, כי בית הדין יורה שהוא רשאי להשכיר את הדירה בשכירות משנה בתנאי שוק סבירים לכל שוכר. כן התבקש סעד כספי בגין נזק שנגרם לתובע בתקופה בה לא הושכרה הדירה בדיירות משנה, וסעד הצהרתי לפיו התובע איננו מחויב בתשלום דמי שכירות עבור תקופה זו.

תמצית הרקע:

1.התובע הינו דייר בדירה שבבעלות הנתבע.

2.זכויותיו של התובע בדירה הן מכוח הסכם שכירות שנערך ביום 10.7.93 בין הנתבע, התובע והדייר היוצא שהחזיק בדירה כדייר מוגן עד אותה עת (להלן – ההסכם). בהתאם להסכם, שילם התובע דמי מפתח עבור הדירה.

3.בדירה ניהל התובע משרד עו"ד.

4.החל מספטמבר 2007, עקב שינוי במתכונת עבודת המשרד, ביקש התובע להשכיר את הדירה בדירות משנה. יצויין כבר כעת, כי בהתאם לסעיף 9 להסכם, רשאי הדייר (התובע) להשכיר את הדירה בדיירות משנה בכפוף לקבלת הסכמה בכתב מהנתבע.

5.תחילה הודיע הנתבע לתובע כי הוא מעוניין לקבל את הדירה לחזקתו, ובין הצדדים נוהל מו"מ כספי לעניין זה, שלא עלה יפה.

6.בהמשך התנהלה התכתבות בין הצדדים, במסגרתה ביקש התובע את הסכמת הנתבע להשכרת הדירה בדיירות משנה לשוכרים שונים שהוצעו על-ידו. הנתבע לא התנגד כי הדירה תושכר בדיירות משנה, אך העלה דרישה כספית ביחס לגובה דמי השכירות שיידרשו מדייר המשנה וביחס לחלוקתם בין הצדדים. כן טען הנתבע כי דייר המשנה חייב להיות אף הוא עו"ד, וזאת, לטענתו, לפי הנדרש בהסכם בין הצדדים.

7.משלא הושגה בין הצדדים, הגיש התובע באוגוסט 2012 תובענה לבית דין לשכירות, בה התבקש בית הדין לקבוע כי התובע רשאי להשכיר את הדירה לכל שוכר פוטנציאלי, אף אם איננו עו"ד, בתמורה לדמי שכירות סבירים הנעים בסביבות 1,500 ₪ לחודש. בשלב זה אותר שוכר פוטנציאלי שהינו עו"ד, והצדדים השכילו להגיע להסכמה לעניין גובה דמי שכירות המשנה וחלוקתה ביניהם, ועקב כך נמחקה התובענה בהסכמה.