"ש 5297-02-16 לביא נ' מדינת ישראל

1.זו היא החלטה בשתי בקשות אשר הוגשו ע"י המבקש; האחת – לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו בגין חשד לנהיגה בשכרות והשניה – לביטול הודעת איסור השימוש ברכב מספר 1067817 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 1.2.16 על הרכב בו נהג.

2.על פי הנטען בדו"ח שנערך למבקש נהג המבקש כשהוא שיכור בכך שסירב לתת דגימת אויר נשוף לפי דרישת שוטר.

3.המבקש העלה טענות לגבי התנהלות השוטרים כלפיו. טען כי ביום האירוע יצא לעבודה בגינון עם רכבו עמוס בכלים מהחניה של הבית וכעבור 15 מ' עצרה אותו ניידת והשוטרים ביקשו ממנו להתלוות אליו כאשר הרכב עומד באמצע הכביש. טען כי ביקש מהשוטרים להחנות את הרכב בחניה ולהכניס את הכלים למחסן כדי שלא יגנבו אותם אך השוטרים לא הסכימו, דחפו אותו ונהגו בו באלימות. טען כי התלווה לשוטרים לתחנה וכי לא סירב לבצע את בדיקת הינשוף אולם השוטרים אמרו לו שעבר הזמן לביצועה. טען כי לאחר מכן נסעו לבית החולים בני ציון והוא ביקש שיעשו לו בדיקת דם אך השוטרים לא נענו לבקשתו. טען כי הוא נהג זהיר. לאור האמור ביקש שבית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית ואת איסור השימוש ברכב שאחרת פרנסתו תיפגע. מטעם המבקש טען בפני גם אחיו אשר טען כי ראה שהשוטרים תקפו את המבקש. טען כי הוא לא ראה שהמבקש שתה אלכוהול.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשות וציינה כי קיימות ראיות לכאורה. טענה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל. טענה כי על פי דוחות הפעולה של השוטרים עולה כי המבקש השתולל, קילל ואחת השוטרות אף התלוננה שהוא תקף אותה. טענה כי המבקש התנגד למעצר והשוטרים נאלצו להשתמש בכוח על מנת להשתלט עליו. טענה כי המבקש סירב לתת דגימת אויר נשוף וסירב לבצע בדיקת מאפיינים וכי התנהגותו מלמדת על כך שהוא היה שיכור. הפנתה לעברו התעבורתי של המבקש וביקשה לדחות את שתי הבקשות.

5.לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ומכלול הנסיבות החלטתי לדחות את שתי הבקשות.

מתוך עיון בחומר הראיות שהונח בפני, לרבות פלא 45198/16, אני סבורה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כשהוא שיכור. הכוונה בין היתר לדוח הזמנה לדין וכתב אישום, לדוחות הפעולה של השוטרים, לדוח על עיכוב, לסירובו של המבקש לשתף פעולה עם השוטרים, לרבות סירוב לבצע בדיקת ינשוף, סירוב לבצע בדיקת מאפיינים ולחתום על דוחות וסירובו למעצר וכן להתנהלותו להופעתו כפי שהיא מתוארת בדוחות הפעולה, לפיהם השתולל, תקף וקילל את השוטרים, דיבר בצורה לא ברורה, התנדנד, הופעתו הייתה מרושלת, עיניו היו אדומות ונדף ממנו ריח אלכוהול חזק.

6.יצוין כי המבקש אף לא התייצב לשימוע שנקבע לו ליום 1.2.16 לעניין איסור השימוש המנהלי ברכב ופסילת רישיון הנהיגה שלו.

7.מעבר לראיות לכאורה על בית המשפט לתת דעתו גם למסוכנות אשר נשקפת מהנהג שבפניו וזאת ניתן ללמוד הן מביצוע העבירה והן מעברו של המבקש. המבקש נוהג משנת 1988 וצבר לחובתו 11 הרשעות קודמות ואין לו עבר דומה. יחד עם זאת, המסוכנות הנובעת מהעבירה עצמה היא גבוהה ויש בה כדי לחזק את החשש לסכנה הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש ועל כן קיים צורך בהשלמת "תקופת הצינון" כפי שנקבעה בחוק.

8.לא מצאתי טעם או נסיבות מיוחדות אף לביטולה או קיצורה של תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב שכן המבקש נהג ברכבו כשהוא לכאורה שיכור ובנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו.