בא"ש 5113-03-17 מליכוב נ' מדינת ישראל

1.זו היא החלטה בבקשה אשר הוגשה ע"י המבקש בה עתר לשני סעדים; האחד – לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו בגין חשד לנהיגה בשכרות והשני – לביטול הודעת איסור שימוש ברכב מספר 8796071 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 12.3.17 על הרכב בו נהג.

2.על פי הנטען בדו"ח שנערך למבקש נהג המבקש כשהוא שיכור, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא בגופו ריכוז של 635 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקש טען, באמצעות בא כוחו, כי ריכוז האלכוהול המיוחס לו מקורו בטעות שכן הוא צורך תרופות באופן קבוע וכי לאחרונה התגלתה נגע סרטני בפניו מה שגרם לו לשתות 2 בירות בבילוי משפחתי ארוך שלאחריו נעצר לבדיקת שכרות ע"י השוטרים. ציין כי הוא עובד בחיפה ומתגורר בקרית חיים וקיימים קשיים בהגעה למקום עבודתו בתחבורה ציבורית מה שעלול לגרום לפיטוריו. טען כי השימוע נערך ללא שהוא התייעץ עם עו"ד וכן טען לליקויים בהליך בשים לב לתאריכים המצויינים בו. עוד ציין כי הוא דובר השפה הרוסית והשימוע נערך בעברית.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשות וטענה כי קיימות ראיות לכאורה וכי המשיב אף הודה כי שתה אלכוהול עובר לנהיגה. טענה כי השימוע נערך בשפה העברית וכי המבקש חי ועובד בישראל מאז שנת 1994. לגבי הטעות ברישום המועדים טענה כי מדובר בטעות סופר וביקשה להותיר החלטת הקצין על כנה.

5.לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ומכלול הנסיבות החלטתי לדחות את הבקשה על שני ראשיה.

6.מתוך עיון בחומר הראיות שהונח בפני אני סבורה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כשהוא שיכור. עיינתי, בין היתר, בפלטי בדיקת הנשיפה, דוחות הפעולה, וכן בהודאת המבקש כי שתה טרם האירוע 2 בקבוקי בירה וכוסית וודקה. עוד עולה כי המבקש כשל במבחני הביצוע, התנדנד בעמידה, וכשל במבחן הליכה על קו.

7.באשר לתקינותו של הליך השימוע הרי שמחומר הראיות שהונח בפניי עולה כי טענותיו של המבקש נשמעו ונרשמו והקצין נתן החלטתו לאחר ששמע את טיעוניו של המבקש ושקל את כל השיקולים הרלוונטיים. אכן בטופס זימון הנהג לשימוע נרשם כתאריך רישום ההזמנה תאריך הקודם למועד ביצוע העבירה אך איני סבורה כי יש בכך פגם היורד לשורשו של עניין שכן בדו"ח עצמו נרשם המועד הנכון וגם אין מחלוקת בדבר מועד עריכת השימוע.

עוד ראיתי כי בשימוע אשר נערך נרשמו מפיו של המבקש הטיעונים בעברית והקצין התייחס לטיעוניו אלה. במסמכים עליהם הוחתם המבקש אף הוסבר לו כי באפשרותו להתייעץ בעו"ד. במכלול הנסיבות לא מצאתי כי נפל פגם בהליך השימוע.

8.מעבר לראיות לכאורה על בית המשפט לתת דעתו גם למסוכנות אשר נשקפת מהנהג שבפניו וזאת ניתן ללמוד הן מנסיבות ביצוע העבירה והן מעברו התעבורתי של המבקש. המבקש נוהג משנת 1994 וצבר לחובתו 6 הרשעות קודמות וללא עבר דומה. אמנם עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד, אך העבירה המיוחסת לו כאן היא עבירה חמורה, ובנוסף, כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של המבקש, 635 מיקרוגרם, היא גבוהה. ומכאן שהמסוכנות הנובעת מהעבירה היא גבוהה ויש בה כדי לחזק את החשש לסכנה הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש ועל כן אני סבורה כי קיים צורך בהשלמת "תקופת הצינון" כפי שנקבעה בחוק.

9.לא התעלמתי מנסיבותיו האישיות והרפואיות של המבקש, אולם לא מצאתי טעם או נסיבות מיוחדות לביטולה או קיצורה של תקופת הפסילה המנהלית או תקופת איסור השימוש ברכב, שכן המבקש נהג ברכבו כשהוא לכאורה שיכור ובנסיבות אלה אין לו אלא להלין על עצמו.