ש 34768-05-15 עזרוני נ' ארד ואח' בפני כב' השופט רפי ארניה

בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן שהגיש התובע.

1. התובע הינו הבעלים של הבניין המצוי ברח' פינס 4 ברחובות. הנתבעים הינם שוכרים בדיירות מוגנת בהתאם לחוק הגנת הדייר של דירה המצויה בבניין.

2. התובע הגיש תביעה זו ובמסגרתה עתר לקבוע את גובה שכר הדירה החודשי של הנתבעים לשלם לו, ומאיזה מועד.

   הואיל והנתבעים לא הגישו כתב הגנה, התבקש מתן פסק דן בהיעדר הגנה. בתחילה הוגשה לחתימה פסיתקא אמורפית והצהרתית גרידא. משהועמד התובע על כך שהפסיקתא חייבת להיות בערכים נקובים – הגיש התובע לחתימה פסיקתא לפיה סכום חובם של הנתבעים אליו עומד על הסך של 46,961 ₪ , שהוא סכום חובם הנטען של הנתבעים לתובע בהתאם להסכם השכירות, ובהתאם לכך – ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

3. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה טענו בין היתר כי בהתאם לתקנות הדיון בבית הדין לשכירות – אף לא היתה עליהם מוטלת החובה להגיש כתב הגנה.

   ביום 1.12.2015 התקיים דיון בבקשה, אשר במסגרתה הסכימו הצדדים על ביטול פסק הדין ועל תיקון כתב התביעה באופן שאדניה יועמדו על פסים כספיים. יצויין כי בדיון זה יוצג התובע על ידי עורך דין מטעמו.

4. ביום 31.12.2015 הגיש התובע "הודעה על הגשת כתב תביעה מתוקן" אשר לה צירף כתב תביעה מתוקן. במסגרת הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן עתר התובע לסעד הצהרתי אשר בו נתבקשה "קביעת המחוייבות או שיעורו ובאילו תקופות (כפס"ד הצהרתי – צו עשה)".

   בגוף כתב התביעה עתר התובע לקבוע כי דמי השכירות של הנתבעים לשלם לו עומדים על הסך של 350 ₪ לחודש בצירוף התוספות שנקבעו בתקנות הגנת הדייר משנת 1988 ואילך, ובניכוי הסכומים ששילמו הנתבעים בפועל לתובע.

5. הנתבעים עתרו למחיקת כתב התביעה שכן למעשה המדובר בתביעה לסעד הכספי שנוסחה כתביעה לסעד הצהרתי, וכן כי כתב התביעה אינו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים בדיון.

6. אין חולק כי הדין החל על גובה דמי השכירות בעניין שבנדון הינו תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות יסודיים ודמי שכירות בדירות), הנקבעים מעת לעת. בהתאם לתקנות אלה מאמיר סכום דמי השכירות היסודי במשתנה קבוע, הנקבע בדין מדי תקופה. כך, ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון טבלה בה מפורטים שיעורי ההעלאה של דמי שכירות אלה מאז שנת 1973 ועד היום.