וייס ואח' נ' מדינת ישראל

זו החלטה לבקשה לביטול צו איסור שימוש שניתן נגד רכב מס' 59-961-33.

בקשה זו מוגשת ע"י המבקש שהינו הבעלים הרשומים של הרכב.

צו איסור שימוש ניתן ע"י קצין המשטרה לאחר שנרשם נגד בתו של המבקש – גב' גוליה וייס דו"ח תנועה בגין נהיגה בשיכרות, בכך שבבדיקת נשיפה נתגלה ריכוז של 145 מק"ג העולה על הריכוז הקבוע של 50 מק"ג שקבוע בחוק, לגבי הנהגת.

מדובר - אפוא – בנהגת מתחת לגיל 24 שנים שלגביה המידה הקבוע בחוק הינו 50 מק"ג, ולא כפי שנקבע לכל נהג אחר.

המבקש טוען כי עשה ככל שביכולתו למנוע מבתו לבצע את העבירה המיוחסת לה ואמר לה מפורשות שהיא לא תנהג בהיותה שיכורה.

עוד טוענת ב"כ המבקש כי השארת צו איסור השימוש על כנו פוגעת קשות במבקש, ומקשה עליו להגיע לעבודתו במשמרות במפעל, בו הוא עובד.

עוד ציין המבקש כי הוא מסיע פעמיים בשבוע את אמו החולה לטיפולי דיאליזה

ב"כ המשיבה התנגדה לביטול הצו, תוך הפנייה לחומר הראיות וכי המבקש, בתור בעל הרכב, לא עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

בפסק דין המנחה שניתן ע"י בית המשפט העליון ב-רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י נקבע כי בנוסף לכל האמצעים שעל בעל הרכב לנקוט, עדיין יש לקחת בחשבון "גיל הנהג, נסיונו בנהיגה ועבירות נהיגה קודמות שבוצעו על ידו ככל שישנן".