"ש 1707-06-16 זנזורי נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול צו איסור שימוש מנהלי ברכב ( להלן: הצו).

1.ביום 1.6.16 נהג בן ישי אלעד ברכבו של המבקש ונעצר לבדיקת שכרות. בתום הבדיקה נרשמה לו הזמנה לדין המייחסת לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות לאחר שבבדיקת נשיפה נמצא בגופו לכאורה ריכוז אלכוהול של 360 מ"ג לליטר אוויר נשוף. בעקבות זאת, הוצא הצו שבכותרת.

2.המבקש טוען כי יש לבטל את הצו על יסוד הטעמים הבאים: ראשית, קצין המשטרה שהוציא את הצו קבע כי העבירה חמורה "מבחינת נסיבותיה" שעה שהנסיבות, כך הבנתי מטיעון הסנגור, אינן חמורות. דוח המאפיינים שנערך למר בן ישי היה חיובי וריכוז האלכוהול שנמדד אינו גבוה. עוד נאמר כי לא היה למר בן ישי ריח אלכוהול. שנית, המבקש מסיע את אביו החולה לטיפולים וזקוק לרכב. לטענת ב"כ המבקש קצין המשטרה שגה כאשר לא התייחס לטיעון בדבר מצבו הרפואי של אבי המבקש. שלישית, הקשר בין המבקש למר בן ישי הוא כזה שהמבקש מתרה בו תמיד לא לעשות "דוחות ברכב".

3.ב"כ המשיבה טוענת כי לא הוצגו מסמכים בנוגע למצבו הרפואי של אבי המבקש ואין לכאורה מחלוקת על כך שמר בן ישי נהג לכאורה בהיותו שיכור. עוד נאמר כי המבקש הנותן לאחר רשות לנהוג ברכבו לצורך בילוי צריך לנקוט זהירות רבה יותר על מנת לוודא שלא יבוצעו עבירות ברכב.

דיון

5.דין הבקשה להידחות. אין חולק כי הרכב נמסר למר בן ישי על דעתו ובהסכמתו של המבקש. מטיעוני ב"כ המבקש עולה ספק אם המבקש עשה "כל שניתן" על מנת למנוע את העבירה. מדברי ב"כ המבקש עולה כי הוא הסתפק באזהרה סתמית למר בן ישי "שלא יעשה לו דוחות" מבלי להתייחס ספציפית לאפשרות של נהיגה בשכרות ומבלי לוודא כי ככל שמר בן ישי ישתה אלכוהול יהיה בנמצא אדם שיוכל להחליפו כנהג. זאת ועוד: גם אם אניח מבלי לפסוק כי מבחן המאפיינים שנערך למר בן ישי היה תקין, ברי כי אין בכך כדי להשמיט את הבסיס לאישום בעבירה של נהיגת רכב בשכרות על בסיס הבדיקה המדעית שנערכה לו. מטעם זה קמה סמכותו של קצין המשטרה להוציא את הצו. אינני רואה בעובדה שהקצין לא נדרש לטיעוני המבקש בעניין מצבו של אביו כעילה לשינוי הצו או החלטת הקצין בשים לב לכך שגם לבקשה זו לא צירף המבקש כל מסמך בדבר מצבו הרפואי של אביו וטענותיו בעניין זה הן טענות בעלמא, מה עוד שגם אילו הייתי נכון להניח כי מצבו הרפואי של אבי המבקש הוא קשה הרי שנסיבות מצערות אלה צריכות לסגת בפני האינטרס הציבורי להרתיע בעלי רכבים להעניק רשות בלתי מסויגת ובלתי מבוקרת לנהגים לעבור עבירות חמורות ברכבם.

6.נוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ו, 08 יוני 2016, בהעדר הצדדים.