ש 11877-04-16 בן דוד נ' רולניצקי

1.לפניי בקשה למתן סעד של עיכוב ביצוע מכירת דירה ומחסן, הידועים כגוש וחלקה 300063/170, תת חלקה 5 ותת חלקה 2 (רחוב חוני המעגל 10/12 בירושלים) (להלן: הדירה או המחסן בהתאמה). הבקשה הוגשה ביום 7.4.2016. תחילה הוגשה הבקשה ללא תביעה עיקרית, וזו הוגשה חמישה ימים לאחר מכן. בתביעה העיקרית התבקש בית המשפט, בין היתר, ליתן סעד הצהרתי לפיו למבקש זכויות דיירות מוגנת בדירה ובמחסן. אבהיר כבר בפתח הדברים כי הבקשה לסעד זמני (כמו גם התביעה העיקרית) הוגשו לבית הדין לשכירות והועברו לטיפולי במסגרת תורנות. החלטה זו מוגבלת לסעד הזמני, ואין בה כדי לחוות דעה באשר לשאלת הסמכות העניינית של בית הדין לשכירות לדון בתביעה העיקרית.

2.ברקע ההליכים שלפניי תיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי בנק לאומי למימוש תת חלקות 2, 3 ו-5 בנכס ברחוב חוני המעגל 10/12 בירושלים (תיק מס' 03-18970-14-1). הנכס מושכן על ידי משה רולניצקי לבנק לאומי כביטחון לחובותיו של מר ישראל קרויז (להלן: קרויז). המבקש, שמעון בן דוד (להלן: המבקש), התגורר באחת מן הדירות שהבנק ביקש לממש (תת חלקה 5). ביום 11.6.2015 ניתנה החלטה בתיק ההוצאה לפועל המורה על מימוש הנכס. הודעות פינוי הודבקו בבניין (ובכלל זאת, כך נראה, בדירה מושא ההליך הנוכחי) בתחילת חודש ספטמבר 2015. זאת, הואיל והפינוי תוכנן להתבצע במקור ביום 27.10.2015. בפועל, הפינוי לא בוצע במועד זה מטעמים בטחוניים. הפינוי בוצע לבסוף ביום 24.11.2015, לאחר שניתנה החלטה של רשם ההוצאה לפועל המתירה פינוי גמיש.

טענות המבקש

3.המבקש טען כי לפני מספר שנים שכר ממר קרויז דירה ומחסן בבניין בתנאים של דיירות מוגנת. מאז, נטען, התגורר בדירה עם אשתו וילדיו. לפי הטענה, ביום 20.11.2015 הופיעו בביתו של המבקש מעקלים והמציאו לו צו פינוי הקבוע ליום 25.11.2015, על שמו של משיב 1 (משה רולניצקי). ביום 23.11.2015 הגיש המבקש בקשה לתיק ההוצאה לפועל לעיכוב הפינוי. באותו יום ניתנה החלטת הרשם, כדלקמן: "להעביר הבקשה לתגובת הכונס בתוך 24 שעות. לעכב הליכי הפינוי אשר קבוע ליום 25.11.15, עד למתן החלטה בבקשה. הנני מורה לצד ג' [המבקש] להמציא את מלוא המסמכים לשם הוכחת זכויותיו בנכס". לטענת המבקש, משיב 5, כונס הנכסים (להלן: הכונס או כונס הנכסים) הקדים את הפינוי ביום ופינה את הדירה והמחסן ביום 24.11.2015. לטענת המבקש, הפינוי בוצע במהירות, מבלי לאפשר לו ולבני משפחתו לקחת את בגדיהם ולארוז אותם; ומבלי שעלה בידם לחפש בתוך הארגזים במחסן אחר המסמכים שיעידו על היותם דיירים מוגנים בנכס.

4.לטענת המבקש, יש לו זכות דיירות מוגנת בדירה ובמחסן בהתאם להסכם דיירות מוגנת. לפי הטענה, ההסכם לא צורף לבקשה לסעד זמני (או לתביעה העיקרית) הואיל והוא נמצא בין המסמכים שנלקחו מהמבקש ואין בידו העתק של ההסכם. לטענתו, כאשר יקבל את המיטלטלין שנלקחו, יעלה בידו להציג את הסכם הדיירות המוגנת. מהבקשה עולה כי מתנהל הליך בהוצאה לפועל להשבת המיטלטלין לידי המבקש, במסגרתו, לפי הנטען, הודיע קרויז שהציוד שנתפס אינו שייך לו אלא שייך למבקש. עוד נטען כי המחסן שפונה בפועל אינו שייך לבנק וכי כונס הנכסים פינה את המחסן הלא-נכון. לפיכך, המבקש ביקש שיינתן סעד זמני שיעכב את מכירת הדירה עד להצהרה על זכויותיו בדירה. המבקש הוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, הואיל והדירה מהווה דירת המגורים היחידה שלו. להשלמת התמונה יצוין כי סמוך לאחר הפינוי הגיש המבקש תביעה נזיקית (בעוולת לשון הרע) נגד כונס הנכסים בגין הליכי הפינוי. בשלב מאוחר יותר (וטרם הוגשה התובענה העיקרית בהליך שלפניי) הגיש המבקש תביעה נוספת נגד כונס הנכסים, אף היא בעילה נזיקית.

5.מהבקשה שלפניי עולה כי מאז הפינוי פעל הכונס למימוש הדירה, ואף בוצע הליך התמחרות ונבחר זוכה. בעקבות זאת, הגיש המבקש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לעיכוב מכירת הדירה, אולם הבקשה נדחתה. עוד עולה מהבקשה כי ביום 14.3.2016 הגיש הכונס בקשה לאישור המכר. בעקבותיה הגיש המבקש, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בקשה לעיכוב הליכי המכר. הבקשה נדחתה, תוך שרשם ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו כך:

"הבקשה נדחית בהיעדר עילה. ככל והמבקש הגיש תובענות נגד הכונס ומבקש עיכוב הליכים עד להכרעה בהן – עליו לפנות לבימ"ש הדן בתיק ולבקש עיכוב הליכי המימוש. כן, לצד ג' היה די והותר זמן לפנות לערכאה המוסמכת בקשר עם זכויותיו הנטענות כדייר מוגן בנכס... ככל ולמבקש יש תביעה נגד הכונס בגין גזילת מסמכים נטענת עליו להגישה ולבררה בפני הערכאה המוסמכת".

בעקבות דחיית הבקשה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט השלום בהרצליה (שם מתנהלת התביעה הנזיקית שהגיש המבקש נגד כונס הנכסים). הבקשה נדחתה הואיל והסעד שהתבקש במסגרתה אינו תואם את הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית. בעקבות החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

טענות המשיבים