"ש 11565-12-16 תורתי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג "סקודה" מ"ר 8693476.

המבקש מר תורתי הינו הנהג ובעלים של הרכב.

הודעת איסור שימוש ברכב ניתנה ביום 16.12.16 בהחלטת קצין משטרה, וזאת מאחר שהמבקש נהג ברכב בהיותו נוהג חדש, בשלושת החודשים האחרונים מיום קבלת היתר, בשעות הלילה, ללא מלווה בניגוד לסעיף 12א1(ד)(2) לפקודת התעבורה.

המבקש הודה במיוחס וטען כי טעה בעשותו כן. עוד טען כי הגם שהרכב הינו בבעלותו, הוא עצמו חייל קבע וכי רוב הזמן הוא נמצא בצבא, וכי למעשה הרכב הינו הרכב היחיד של המשפחה ומשמש את אביו החולה במחלת הסכרת והסובל מבעיות רפואיות ברגליו לנסיעות לבדיקות ולטיפולים רפואיים. המבקש צירף אישורים רפואיים לבקשתו.

ב"כ המשיבה הביע התנגדות לבקשה וטען בצדק כי מדובר בעבירה חמורה שיש לצידה פסילת חובה של שלושה חודשים. עוד טען כי התנהגות של המבקש מעידה על מסוכנות וחומרת ביצוע העבירה.

סעיף 57ב לפקודת התעבורה קובעת כי בית משפט יבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

כמו כן, סעיף 57ב(ג) קבוע כי

"בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב"

לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה יש לבטל הודעת איסור השימוש ברכב, וזאת לנוכח העובדה שהמבקש נמצא בפסילה, וכן לנוכח נחיצותו של הרכב לאביו של המבקש לנסיעות לצורך טיפולים רפואיים. כמו כן, לאחר שסברתי כי ניתן להסתפק בתקופת איסור השימוש שחלפה עד כה.

אשר על כן, אני מורה על החזרת הרכב, כמבוקש.

5

המזכירות תחזיר את תיק החקירה לידי ב"כ המשיבה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.