בא"ש 11216-01-17 אבו יונס נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג טויוטה מ"ר 8670271 (להלן: "הרכב") שהוגשה על פי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

המבקש הינו הבעלים של הרכב מר אבו יונס עלי (להלן: "המבקש").

ביום 27.01.2017 (שישי) בשעה 01:40, בכביש 85, צומת לוטם, נתפס בנו של המבקש מר אבו יונס איסמעיל (להלן: "הנהג"), כשהוא נוהג לכאורה ברכב בהיותו שיכור. מבדיקה שנערכה לנהג באמצעות מכשיר הינשוף נמצא ריכוז של 585 מיקרוגרם אלכוהול.

הודעת איסור שימוש ברכב ניתנה על ידי קצין משטרה ביום 27.01.17 לתקופה של 30 יום.

המבקש עותר לביטול איסור השימוש ברכב מאחר שלטענתו לא ידע כי בנו ישתה וינהג. לדבריו, בנו לקח את הרכב כדי לבקר חבר בסכנין "כמו בכל סוף שבוע" כששב מלימודיו בטכניון.

המבקש טוען כי הוא זקוק לרכב לצורך פרנסתו שכן עובד כקבלן שיפוצים בכל רכבי הארץ, כמו גם, הוא מסיע פועלים ברכב כך שהודעת איסור שימוש ברכב פוגעת קשות בפרנסתו ובפרנסתם של פועלים נוספים העובדים עמו.

בנוסף הוסיף ב"כ המבקש כי את הסיכון שנשקף לביטחון הציבור ניתן לאיין בפסילתו של הנהג עצמו, המצוי ממילא בפסילה מנהלית.

סעיף 57ב לפקודת התעבורה קובעת כי בית משפט יבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם נוכח כי

התקיים אחד מאלה:

"(1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג)בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת, ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי אכן הנהג ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לא מצאתי כי במקרה שבפני התקיימו אחת מהתנאים הקבועים בסעיף 57 ב לעיל. בעדותו לפני המבקש לא טען כי הרכב נלקח ללא ידיעתו וללא הסכמתו. בנוסף, לא שוכנעתי כי הנהג פעל בניגוד להוראות של בעל הרכב או שבעל הרכב עשה כל שביכולתו למנוע את העבירה או שיש נסיבות אחרות המצדיקות את קיצור תקופת איסור שימוש ברכב.